גם אני רציתי להצטרף לטרנד חסר התוחלת של "מה עשיתי ב־2016", אבל רק המחשבה על זה הייתה משעממת מכדי ממש לעשות משהו. כאילו, 2016? אשכרה? אני ממש אמור להיות עכשיו נוסטלגי ל... 2016? זאת אומרת, אם סתם תגידו לי ככה, באמצע היום, "2016", המחשבה האוטומטית שלי תהיה "זה די עכשיו כזה, לא?" אבל אז באים אנשים בני, לא יודע, 21, אפילו 36, שמבחינתם 2016 היא ממש איזה זמן נושן, תמים, נוסטלגי, מה ידענו אז, הכל פה היה ביצות ותפוזים, ובואו ניזכר בזה בערגה.
אני לא מנסה להגיד בזה שאני זקן – עובדה, גם אני נזכר ב־2016, ואני עושה את זה ברשת הכי צעירה ובועטת בסביבה: פייסבוק! – אבל נדמה לי שמה שאני מנסה להגיד הוא, בשתי מילים, שאני זקן.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן