ביוגרפיות מוזיקליות הפכו בעשור האחרון לאחד הז'אנרים המקוריים האחרונים שעומדים על הרגליים בהוליווד. אלביס פרסלי, פרדי מרקורי, אלטון ג'ון, בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, כולם קיבלו Biopic משלהם. זה טרנד שהתחיל עם ההצלחה המסחרית העצומה של "רפסודיה בוהמית", הסרט על פרדי מרקורי (2018) שהכניס למעלה מ־900 מיליון דולר וזכה בארבעה פרסי אוסקר. הסרטים שהגיעו אחר כך כבר לא השיגו מספרים כאלה - צריך לזכור ש"רפסודיה בוהמית" יצא לפני הקורונה, ששינתה סדרי עולם בהוליווד - אבל הם עדיין עסק כלכלי מוצלח מאוד וכמעט נטול סיכונים עבור כל המעורבים, כולל נושא הסרט עצמו.
כל הביוגרפיות האלה מופקות באישור של הזמר או האחראים על עיזבונו, ואף אחד מהסרטים לא מתאמץ במיוחד לפגוע במיתוס. מייקל ג'קסון כמובן היה מקבל סרט כבר מזמן, אבל הוליווד הניחה שהוא מותג רעיל, ושאי־אפשר לספר את סיפורו בלי באמת לספר את סיפורו, וכיוון שמשפחת ג'קסון לעולם לא תאפשר לספר את סיפורו - אז סיפורו לא יסופר.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן