נוואר רבאח

גיל: 16 מגורים: מג'דל שמ קבוצה: מועדון ספורט בני מ.מ.ב.ע הגולן תפקיד: קשר מרכזי
איך הגעת לכדורגל? "כדורגל זה החיים שלי מאז שאני ילד. כשאני משחק כדורגל זה נותן לי ביטחון עצמי, ומלמד אותי מנהיגות ועבודת צוות".
אתגר שנתקלת בו? "ב־27 ביולי 2024, הלכנו לשחק כדורגל כמו בכל שבת. טיל נפל במגרש הכדורגל, העיף אותי שלושה מטרים אחורה והרסיסים פגעו בגוף שלי, בראש ובגב. התעלפתי, וכשקמתי ראיתי חברים שלי שנפצעו ונהרגו. במשך ארבעה חודשים לא שיחקתי כדורגל או יצאתי מהבית, אבל המועדון והמשפחה עזרו לי. חזרתי לשחק כדי להגשים את החלום של החברים שלי".
דבר המנטור – בירם כיאל, עוזר למנהל הטכני בהתאחדות לכדורגל: "בכדורגל, לא משנה מה קורה לנו בחיים – אנחנו ממשיכים קדימה".

עמית עמוס

גיל: 15 מגורים: מטולה קבוצה: בנות נתניה תפקיד: בלם, קשר מרכזי, קשר אחורי
איך הגעת לכדורגל? "גדלתי במטולה, המקום הכי יפה שיש, וכבר שנים אני מתאמנת שבע פעמים בשבוע. אני הכי מאושרת מזה בעולם".
אתגר שנתקלת בו? "ב־7 באוקטובר התפנינו מהבית למקום שהוא בעצם לא שלנו. הייתי צריכה להסתגל מחדש, להתרחק מהחברים, מקבוצת הכדורגל ומהמשפחה שלי. הכדורגל נתן לי ביטחון ושגרת חיים שלא הייתה לי במשך המלחמה".
דבר המנטור – דני בונדר, מאמן הנבחרת עד גיל 16: "התמדה ועבודה קשה חשובים יותר מכישרון. את הכישרון צריך לחזק בהתמדה. צריך תמיד לתת מאה אחוז – כי אנחנו אף פעם לא יודעים מי רואה אותנו במגרש, מי יושב ביציע וצופה בנו".

גיא ממן

גיל: 17 וחצי מגורים: אופקים קבוצה: מכבי באר־שבע (נוער) תפקיד: קשר מרכזי
איך הגעת לכדורגל? "גדלתי במחלקת הנוער של הפועל באר־שבע. תמיד שיחקתי עם שנתונים גדולים ממני. לפני ארבע שנים עברתי למכבי באר־שבע. אנחנו מתאמנים ארבע פעמים בשבוע ואני מגיע לפה לבד מאופקים, בעזרת תחבורה ציבורית".
אתגר שנתקלת בו? "ב־7 באוקטובר היינו סגורים בממ"ד. חשבתי שזה ייגמר אחרי שעה־שעתיים, ואז התחילו הדיווחים על המחבלים שנכנסו לעיר. הייתי צריך לשמור על דמות בוגרת יותר בשביל האחים הקטנים שלי ולעזור להם. בזמן המלחמה רק חיכיתי לחזור לאימונים ולמשחקים".
דבר המנטור – ניסו אביטן, מאמן נבחרת הנשים: "כל החיים אתה פוגש אתגרים ומכשולים. הדבר הכי טוב זה לא לברוח מהם, ולפעמים גם לבקש עזרה או לשתף, כדי שמישהו עם יותר ניסיון יוכל לכוון אותך".

גילת ביטון

גיל: 14 מגורים: יוקנעם קבוצה: מכבי כישרונות חדרה תפקיד: חלוץ, קשר מרכזי
איך הגעת לכדורגל? "מגיל ארבע הייתי הולכת עם אבא שלי למגרשים משחקת עם ילדים גדולים יותר. תמיד רציתי לשחק בקבוצות נוער. בשלב מסוים המנהל המקצועי הזמין אותי לאימון ניסיון, נתתי לזה צ'אנס - וזו השנה השנייה שלי".
אתגר שנתקלת בו? "בזמן המלחמה ביטלו חלק מהאימונים, ולהגיע לאימונים זה היה סרט בפני עצמו – כל נסיעה הייתה אזעקה, וזה מפחיד. היו פעמים שפחדתי ללכת לאימונים בגלל זה. במקביל פחדתי שזה ישפיע על הכושר שלי, וגם על המקום שלי בקבוצה".
דבר המנטור - שלומי דורה, מאמן נבחרת הנערות עד גיל 19: "אם יש טיפ אחד שאני יכול לתת לך, זה לדעת ללמוד מטעויות, בטח שלך, וכמובן גם של אחרים, ולא לחזור עליהן".

אור וקנין

גיל: 16 מגורים: אילת קבוצה: מכבי בני אילת תפקיד: בלם
איך הגעת לכדורגל? "הפעם הראשונה שהלכתי לחוג כדורגל הייתה כשהייתי בן שלוש או ארבע, בגן. תמיד היה לי את הרצון לגעת בכדור. נרשמתי לחוג במתנ"ס באילת, שיחקתי כמה שנים עד שהגעתי לגיל 12־11, והעלו אותי לבני אילת".
אתגר שנתקלת בו? "אחרי 7 באוקטובר, אמא שלי, שהיא עובדת סוציאלית, טיפלה במפונים שבאו מבארי. לא היה מי שייקח אותי לאימונים ויחזיר אותי, מה שגרם לי לפספס כשנה של כדורגל - כי היה חשוב יותר לטפל באנשים שנפגעו. המשכתי להתאמן בבית אבל ראו שזה השפיע עליי".
דבר המנטור – ניסו אביטן, מאמן נבחרת הנשים: "אחד הדברים החשובים זה לדבר, לחזור על ההוראות של המאמן, להראות שאתה מבין את המשחק. תמיד תזכור שהמאמן רוצה את הכי טובים על המגרש, ואם יהיה לך ערך מוסף של מנהיגות – זה יכול מאוד לעזור".

אמה קאופמן

גיל: 16 מגורים: אשרת (גליל מערבי) קבוצה: הפועל בנות מטה אשר תפקיד: מגן שמאלי, מגן ימני, כנף שמאל, כנף ימין
איך הגעת לכדורגל? "נולדתי בנשר. אני בת אמצעית בין שני בנים. התחלתי לשחק טניס בכיתה ב', ואז עברנו ליישוב אשרת, ולפני ארבע שנים התאהבתי בכדורגל. אני קפטנית קבוצת הנערות".
אתגר שנתקלת בו? "בזמן המלחמה פגעו רסיסים בבית שלי. זה היה מאוד מפחיד. תיכננו לפנות אותנו, נהרסה השגרה, לא היו אימונים, לא היה בית ספר, ושמתי לב שירדתי בכושר. היה לי נורא קשה לחזור לעצמי אחרי המלחמה. היום, בשביל לחזור לכושר ולביטחון, אני יותר מקשיבה באימונים, עושה את כל התרגילים, ומעודדת בנות להתמיד גם כשקשה להן".
דבר המנטור – דני בונדר, מאמן הנבחרת עד גיל 16: "להיות שחקנית קבוצתית שרואה את ההצלחה של הקבוצה לפני ההצלחה האישית שלה – זה מה שבסופו של דבר יביא אותך להצלחה".