לפני כחודשיים חגג גורי אלפי - קומיקאי, שחקן, במאי, יוצר ואדם שלא אוהב להיות סטטי - 50 שנים של קשב מפוצל. בתוך הלו"ז הצפוף, שכולל תוכנית בוקר שבועית בגלגלצ, הופעות סטנד־אפ ושובו של התפקיד הדרמטי בעונה חדשה של "הטבח" - אין ממש זמן למשבר אמצע החיים. "אין לי תסביכי גיל. אני משתמש ב־50 הזה כבר שלוש שנים", הוא מסביר, "שלוש שנים רץ על זה שאני תכף בן 50, והיה לי את אותו הדבר ב־40. ההבדל הוא שב־40 הרגשתי צעיר והצחיקו אותי בדיחות על זה שאני מבוגר. ועכשיו ביום ההולדת ה־50 כבר לא היו בדיחות על זה שאני מבוגר, כי זה כבר לא מצחיק. זה פשוט אמיתי".
עשו לך מסיבה? "כן. קרן מזיג אהובתי והמפיקה האולטימטיבית שלי, יחד עם אשתי הילה, הסתודדו במשך חודשים. קיוויתי לרומן ביניהן כי זה יפתור לי הכל, אבל זה לא היה האירוע. התכנסו הרבה מאוד אנשים שאני אוהב בבית אורן. היינו שם ללילה, וזה התחיל בחיה גלבוע (מנחה קבוצות ללימודי סוגיות תלמודיות. ר"א) וסיון טלמור. סיון שרה והרגה את כולנו, וחיה היא אחד הניסים שקרו לי בחיים. למדתי אצלה תלמוד אחרי 7 באוקטובר וזה הציל אותי. אין לי מה להגיד חוץ מלהמליץ לכולם לעשות ריקליימינג ליהדות שלהם, לקחת את הדבר הזה שהוא מופלא ואדיר ועשיר ולאמץ אותו לחיים, כי זה פתח לי את כל הצ'קרות בעולם. ובחזרה למסיבה, גלית חוגי ואלי חביב הנחו ורצו בין כל האנשים ששיחקו תפקיד בחיי, ולפנות בוקר חנן בן ארי הגיע וכולנו שרנו סביבו על הפסנתר, ואסף ליברמן שחט אותי, כתב מניפסט שנקרא 'גורי אשם בהכל'. זה היה נפלא".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן