יובל סגל מגיע לריאיון צרוב מהשמש, היישר מחוף הים. התחביב שלו בשנים האחרונות, שיט, רחוק מאוד מהקריירה הארוכה והמפוארת כשחקן, אבל ישנו גם דמיון מסוים בין השניים. בשניהם יש קבוצה של אנשים עם מטרה, פחד שצריך להתגבר עליו ורגע נדיר אחד שבו הכל מסתדר. "החיבור לים התחיל בילדות", הוא אומר. "נראה לי שכל מי שגר בישראל מחובר לים. אבל ב־15 השנים האחרונות הים הפך להיות חלק מהשגרה היום־יומית שלי. כשהבן שלי היה קטן, הוא התחיל לגלוש. הצטרפתי אליו כאבא תומך, והתחלתי לגלוש גם. הוא הפסיק, ואני נשאבתי עמוק יותר".
השיט הגיע מאוחר יותר, כמעט במקרה. סגל הוזמן להתנדב בעמותה שמסייעת לנערים בסיכון דרך מועדון השיט "יאכטיים". שם הוא פגש את יואב, בעל המועדון, שהציע להעניק לו קורס סקיפרים במתנה. "אמרתי לו, ‘תשמע, אני לא בנוי להיות סקיפר’. אבל הוא התעקש שזה נכון ומתאים לי, וככה התחלתי".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן