פתאום שמעתי בום גדול. ובחיי, זה נכון כל מה שמספרים אנשים שפתאום שמעו בומים גדולים: הבית רעד. הקירות רעדו. אנחנו רעדנו. הכלבה הזקנה המשיכה לנמנם.
כשיצאנו מהממ"ד גילינו שהקצה השני של הרחוב הפך לפירה. בניין אחד התמוטט כל כך עד שלא האמנתי שאני צופה במשהו שמצולם ברגע זה ברמת אביב ולא בחורבות ג'באליה. בניינים סמוכים איבדו חלונות, דלתות, קירות, בני אדם. הכל הפך לאבק במהירות שהמוח האנושי – שרגיל להאמין בבטון ובקירות כחומר המוצק בחייו – מתקשה לתפוס.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן