וואו, תראו את נתניהו! תראו את הצ'רצ'יל שלנו! את האריה השואג שלידו כי מישהו צייר אותו שם! יודעים מה? אני חוזר בי מכל מה שאמרתי עליו – כלומר, אני עדיין חושב שהוא לא בסדר ו־7 באוקטובר וכל זה, אבל תראו אותו עכשיו! אז אני לוקח בחזרה את כל מה שחשבתי עליו – ולמרות שאני עדיין חושב עליו בדיוק אותם דברים, תראו אותו עכשיו!
זה מה שאנשים מסוימים אומרים וכותבים כרגע. לאנשים אלה אני קורא, בשתי מילים, אברי גלעד – בחור שאני מחבב בסך הכל, אבל אדם עם עמוד שדרה עשוי חול רך ודעות שמספרן כגרגריו – והוא ממש לא לבד; עוד אנשים כתבו בשבועיים האחרונים דברים דומים, כאילו המלחמה מול איראן לא רק מחקה לנתניהו, פחות או יותר, את כל מה שקדם לה, אלא גם מחקה לנו את הזיכרון בשיטת עט הפלא של "גברים בשחור"; לחיצה אחת – בכיוון איראן במקרה זה – והזיכרון שלנו מתאפס ומתחיל מחדש.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
