צריך כנראה להיפרד מהמחשבה הילדותית שכולם מסתובבים עם אותה מפת דרכים בכיס. לא כולם מתפעלים מדמוקרטיה כשיטת ממשל. יש שמעדיפים את הגרסה החדשה של הון־שלטון־שירותי ביטחון; לא כולם חושבים שקדושת החיים גוברת על קדושת המוות או שכישלון מחייב הודאה באחריות. הנחות בסיס - ברמה של פחמימות זה טעים - שחשבתי שהן משותפות לכולנו, כי איך אפשר שלא, הן לא.
לא כולם חושבים שנשים ראויות לשוויון, שחופש מיני ומגדרי הוא מבורך, שלא כל ערבי הוא עמלק, שהשכלה היא תנאי לשגשוג. אודיה פינטו, אחת ממשתפות התוכנית "פאוור קאפל", כועסת נורא כי למה שתדע לעזאזל מי היה יצחק רבין. לקח לי שנים להפנים שיש אנשים שכשהם מכריזים על עצמם כשמרנים הם מתכוונים לדבר טוב.
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
