בקיץ 2014 מת יוסף סלמסה ז"ל, ארבעה חודשים אחרי שנעצר באלימות בחשד לניסיון פריצה. הוא חושמל בטייזר ונמצא מחוץ לתחנה מחוסר הכרה, אזוק בידיים וברגליים. כעבור כמה חודשים נמצא ללא רוח חיים בתחתית מצוק, עם פצע דקירה. משפחתו וחברי הקהילה טענו שנרצח; התיק נסגר במהרה כ"פגיעה עצמית". כמה חודשים אחר כך תועד דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי, מוכה בידי שוטר יס"מ ומתנדב משטרה בחולון. ארבע שנים מאוחר יותר נהרג סלומון טקה ז”ל, לאחר ששוטר בחופשה שחש מותקף ירה לעבר האספלט, וחלק מהקליע פגע בטקה וגרם למותו. כל המקרים הובילו לסדרה של מחאות עזות ולמאבק אזרחי רחב, שהפך בתוך זמן קצר לנושא פוליטי בוער.
"הסיפורים שלכם על ילדיכם מהממים בעוצמתם", אמר אז ראש הממשלה נתניהו, שעמד בראש ועדת השרים שהוקמה לגיבוש תוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה. "קשה לי לשמוע את זה. אני רוצה לנסות להיאבק בזה". מנכ"לית משרד המשפטים דאז עו"ד אמי פלמור מונתה לעמוד בראש צוות בין־משרדי, שבדיוק לפני עשור הוציא את המסמך שמוכר כ"דוח פלמור".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן