עלייה מאוחרת / שמעון ורבקה הרצל, הסבא והסבתא של הרצל, יוצאים עכשיו לדרכם האחרונה אחרי 150 שנה ועושים דרכם מבית העלמין הקטן שליד בלגרד אל ההר בירושלים, אל הנכד הרצל ששמע מהם לראשונה שליהודים יכולה להיות ארץ. הם נטעו בו חלום, והוא בנה להם בית. הם סיפרו לו על ציון הרחוקה, ועכשיו ציון מקרבת אותם אליה. משפחת הרצל עלתה ארצה בסדר הפוך: תחילה הנכד, אחר כך ילדיו ולבסוף הסבא והסבתא. דבר אחד בטוח, בכניסה לבית הקברות של משפחת הרצל מחכים להם חיינו החדשים והלוהטים עם האיי־איים "סונו" ו"קלוד" מהבינה המלאכותית. אלה או יהרסו או יבנו את החיים, תלוי את מי שואלים.
ובנוסף החלה עונת הבחירות, בדירה קטנה אנשים רבים איזה צד לתפוס. וככה, הרצלי שלי, כל אימת שאני חש אבוד קצת כמו השבוע, כשקברנו את איציק אחרי שקברנו את ארנון אחרי שקברנו את מאיר (ישראל), אני מצטט לעצמי קטע מתוך הגיגיו של המשורר האמריקאי ריימונד קארבר:
"קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה, שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות - הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה..."
(מתוך "ריימונד קארבר - שירים", הוצאת מודן)
הטור המלא של שלמה ארצי מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן