בואו נשחרר את רגשות האשם בקשר להתנתקות. בואו נזכור למה מלכתחילה לא רצינו להיות בעזה, ואיך הפך גוש קטיף מבעיה ביטחונית וסיכון עצום (תנסו לא לחשוב מה עלול היה לקרות שם ב־7 באוקטובר כלשהו), לזיכרון רגשי־סנטימנטלי: "התחושה שלי היא שרצו שנזכור את הילדים עם הסרטים הכתומים, ולא את החיילים שזוחלים ומחפשים את השרידים של החברים שלהם", כמו שאבישי אומר.
אז תזכרו את החיילים ההם. תזכרו את חמשת הלוחמים שנפלו השבוע. תזכרו את מאות הלוחמים שנפלו בחרבות ברזל. תזכרו שעזה לא שווה את זה, מעולם לא הייתה. זה למעשה מה שאריאל שרון אמר לנו בהתנתקות, וזה מה שכדאי לזכור: עזה לא שווה את זה.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן