מגיא גלבוע דלאל למדתי שבחיים צריך להתעסק במה שריאלי ובשליטתך. גיא לא התעסק בסיכויי השחרור ונמנע מלנסות להבין מתי תהיה הפסקת אש ומתי תהיה עסקה. אחרים עשו זאת. זה טבעי. אבל הוא הרגיש שזה מחליש אותו. במקום זה הוא התעסק בשאלה איך לעבור את היום יותר טוב. אם הצליח לעבור יום, סימן לעצמו את זה כהצלחה. כמשהו חיובי. שיעור גדול.
איתן מור ידע לפלס דרך אל ליבם השחור של חוטפיו. הם היו מתועבים ופסיכופתים, מי יותר ומי עוד יותר, אבל הוא החליט לשרוד דווקא על ידי זה שיתקרב אליהם. זו החלטה לא פשוטה כשמדובר בערלי לב. אבל הוא שם את האגו בצד, למד ערבית על בורייה, שאל שאלות, אפילו הציע עזרה. בחלק מהזמן ובחלק מהמקומות הוא היה מבשל לחוטפיו ובזכות זאת גם אוכל בעצמו. באחד המקרים שלח את אחד משומריו להביא שום מהשוק, כדי להכין מנה שאהב במיוחד. הוא היה משחק איתם וככה לא מתפלפ מהחודשים הרבים שהוא לבד. איזה ילד נבון.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן