סוד הקסם של ג'רמי פוגל — מעבר לידענות, לחוכמה ולסקרנות הטבעית — זה הטון הידידותי והחם שהוא משווה לדבריו. ב"פילוסופים נגד אלוהים" הוא מתוודה עד כמה הוא אוהב לשבת בחוף גאולה, לאכול חומוס עם חברים, לכייף בארץ הקודש, כולו סימני קריאה. ברור שהמילניאלס יתאהבו בו. הוא יודע להצחיק אותם. אלי האולימפוס היווניים מתוארים אצלו כמשפחת קרדשיאנס. סוקרטס הדברן הוא פודקאסט מהלך. דיוויד יום הוא שמנמני חובב עוגות. גם את עצמו הוא מגדיר שמנמני חובב עוגות — רק טבעוניות.
הוא גר לבדו כבר לא מעט שנים בשכונת שפירא ("אני הג'נטריפיקטור הראשון!"), אוהב את תל־אביב של מטה, ומחובר גם לתל־אביב של מעלה, כלומר מלמד פילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל־אביב. יכול להיות שפוגל מיישם הלכה למעשה את הרעיון של פילוסופיה כדרך חיים. "חיים שאין בהם חקירה — לא כדאי לו לאדם לחיותם", אמר סוקרטס.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן