הקמפיין שממצב את מרואן ברגותי כ"נלסון מנדלה הפלסטיני" מתנהל כבר שנים. בלונדון, הוצב פסלו לצד פסלו של נלסון מנדלה. בדצמבר האחרון, פורסמה עצומת אמנים הקוראת לשחרורו, ועליה חתמו בין השאר גם סטינג, פול סיימון, אנני לנוקס, השחקן סטיבן פריי, הסופרת מרגרט אטווד ואפילו המיליארדר ריצ'רד ברנסון. "אנו קוראים לאו"ם ולממשלות העולם לפעול באופן פעיל למען שחרורו של מרואן ברגותי מהכלא הישראלי", נכתב שם. ב"לה מונד" הצרפתי פורסמה עצומת אנשי רוח שקבעה כי ברגותי הוא "התקווה היחידה להצלחת משא ומתן לשלום", ה"אקונומיסט" כינה אותו "האסיר החשוב בעולם", והרשימה עוד ארוכה. בעולם המערבי, התדמית שלו היא של לוחם חופש, אסיר פוליטי, מנדלה מהגדה המערבית. איש של שלום, שיכול לאחד את הפלסטינים ולפתור את העימות אחת ולתמיד.
אלא שלפי דוח מיוחד שחובר על אודותיו בשב"ס, ונחשף כאן השבוע לראשונה, ברגותי רחוק מאוד מהתדמית שנטוותה סביבו. המסמך, שהושלם בשנה האחרונה, נכתב על ידי ד"ר מ' מענף המחקר האסטרטגי בשירות בתי הסוהר, ומבוסס על פרופיל עומק של ברגותי, ניתוח דפוסי הפעולה שלו וידיעות מודיעיניות, שחלקן הותרו כעת לפרסום. המסמך קובע כי ברגותי לא השתנה מהותית, אלא רק מבחינה תדמיתית. את הנשק החליפו מילים, את הטרוריסט המורשע החליפה תדמית של מנדלה מרמאללה, אבל הכל מוכוון ומהונדס על ידו מתאו שבאגף ההפרדות בכלא גנות בדרום, ועל ידי מקורביו. ברגותי עכשיו לא יורה או מפוצץ אנשים, אבל האידיאולוגיה והרעיונות שלו הפכו, לפי הדוח, ל"מעין טרור אינטלקטואלי. קרי, ייצור, עיבוד והפצה של ידע אידיאולוגי; קיבוע נרטיבים מצדיקי אלימות; ופרשנויות לכאורה נורמטיביות ולמעשה בעלות פוטנציאל נזק".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן