לא מדובר באגדה או במשל, וגם לא באלגוריה, אבל בספר החדש של אסתר פלד, "תלוי באור" (כתר), שהוא יצירתה השלישית בפרוזה, נדמה שלכל מה שקורה יש משמעות נסתרת, שכל מה שקורה הוא גם מטאפורה למשהו אחר. למשל, כשהגיבור, צייר מוכשר בשם עילם, שעולם האמנות המקומי תולה בו תקוות, מסתכל על קירות הגלריה שבה תוצג התערוכה שלו, הוא חושב ששלושה ציורים: של שופט, של אישה מזדקנת ושל הר — לא יימכרו, כי "שלושתם חיוורים, צחיחים ונוקשים כאבנים, הם ירתיעו את האנושות שמחבבת כל כך סנטימנטים, בעיקר סבל ותשוקה וצבעים עזים".
נדמה כי המחברת דוברת אלינו ממחשבותיו של הצייר, והיא זו שחקרה וכתבה על אודות הסבל האנושי ושהזכירה, בין היתר, בספר העיון הפופולרי שלה, "להרבות טוב בעולם: בודהיזם, מדיטציה, פסיכותרפיה", ש"כל דבר שנאחזים בו הופך לגורם סבל, כי הסבל הוא פועל יוצא של נקודת השקפה, של האופן שבו אנחנו מתייחסים לאירועים בחיינו".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
