כמו רבים ממפעלי ההנצחה הלאומיים ובניגוד למאגרי נופלים בעולם - שהם לרוב ארכיוניים או טכניים - אתר "יזכור" מצליח להלחים להפליא את הזיכרון הפרטי עם זיכרון האומה. זה לא עניין פשוט; זיכרון הוא הרי לא סיפור סדור והוא נתון להשפעה מעצבת. במיוחד כשלמדינה יש צורך בבניית סיפור עם משמעות ובמסגרת מארגנת.
זיכרון השכול הישראלי הוא יוצא דופן בעוצמתו. בארצות־הברית למשל מתקיימים טקסים בבתי קברות צבאיים, נבחרי ציבור נושאים דברים, אבל החיים האזרחיים לא נעצרים. כנ"ל באירופה. על אף מלחמות הרסניות עוד יותר, אין רגעים ש"החיים נעצרים", אין שידורים 24/7, אין צפירות, אין חולצות לבנות ואין השבתה של המשק.
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן