הרשות להגנה על עדים נולדה מתוך סערת דמים. סוף שנות ה־90־תחילת ה־2000: ארגוני הפשיעה בישראל גדֵלים, מתמקצעים והופכים להיות מתוחכמים ואכזריים יותר. אברג'יל, אלפרון, רוזנשטיין, חרירי, כראג'ה, אבוטבול, זה כבר לא הכנופיות השכונתיות של פעם. במערכת החוק שוברים את הראש איך מתמודדים איתם, ואחד הפתרונות העיקריים הוא התמקדות בגיוס של עדי מדינה. הם בדרך כלל עבריינים כבדים – רבים מהם היו מעורבים בעצמם בפשיעה חמורה – אבל רק הם יכולים להעיד בבית המשפט ולספר מה הבוסים שלהם עשו.
הבעיה היא שגם בארגוני הפשיעה הבינו מהר מאוד שיש למערכת החוק נשק חדש נגדם, והעדים החלו להיות מחוסלים. נסים ימין, עד נגד יוסי הררי, חוסל ב־2004; יוני אלזם הורעל בתא הכלא שלו ב־2005 בטרם העיד נגד שמעון זריהן; אייל סלהוב נרצח בפרדס ב־2006 לאחר ששימש כסוכן בתוך ארגונו של אבי רוחן. והיו עוד.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן