יון פוסה הוא אדם ששם לב. הוא שם לב לבני אדם, למבוכות ולרצונות שלהם, והוא שם לב לעולם, למה שמושך ולמה שמאיים בו. בין האדם לעולם ניצבת ספרות, והיא הזירה של פוסה לחקור ולגלות כוחות אינסופיים של רוח ושל נוכחות, של תנועה ושל אחדות. "הספרות הופכת למיסטיקה של העולם החילוני", כתב באחת ממסותיו.
כתיבתו של פוסה ניחנת במאפיינים של רוב מה שנחשוב עליו כעל נוֹרדִי טיפוסי, מעיצוב ועד נוף: מינימליסטית ורב־תכליתית, מסבירת פנים ואיכותית. פוסה, בן 65, יליד האוסגונד בצפון מערב נורווגיה, כותב כבר ארבעה עשורים בז'אנרים מגוונים: מחזות שבוצעו על הבמות למעלה מאלף פעמים; שירה מעודנת, על־זמנית, שפורסת קשרים מעניינים בין חומר לרוח, בין גוף לנפש; ספרי עיון שעוסקים, בין היתר, בגנוסטיקה ובמחשבה על ספרות; עיבודים לסיפורים מהקאנון המערבי, ליבריות לאופרה, ספרי ילדים ורומנים, למעלה מ־20, ובראשם "ספטולוגיה" — יצירה מונומנטלית בת שבעה כרכים וללא נקודה אחת כסימן פיסוק, שבמרכזה שני גברים בודדים שחולקים את אותו השם, אַסלֶה, ומעבדים יחד, זה כתמונת הבבואה של זה, את האובדנים ואת האמונות של חייהם.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
