לא שזה משנה משהו או מעניין במיוחד, וזה בוודאות לא חשוב יותר משום הצבעה של כל אחד מכם, אבל למרות זאת אציין שהפעם החלטתי לא לגלות למי אני מצביע. להשאיר את זה אישי. לשמור על הרעיון של ההצבעה החשאית.
למה? ראשית כי, כאמור, מה זה משנה? זה לא שההמונים מחכים למוצא פי כדי לדעת מה לעשות בעצמם. שנית, כי אני באמת לא חושב שאני חכם יותר מכל מצביע אחר, וזה נראה לי מוזר להכריז פה על איזו מפלגה שהיא כביכול התשובה הנכונה לשאלה למי להצביע. אין תשובה נכונה לשאלה הזו. ויש עוד סיבה שבגללה אני שומר את הצבעה לעצמי. מאז 7 באוקטובר אני והחמ"ל שהקמנו משתדלים להיות מענה למילואימניקים, לפצועים ולמשפחות שכולות שפונות אלינו. הן באמת באות מכל קצות הקשת הפוליטית. המחשבה שאפילו אחד מהם ירגיש פחות בנוח אם אכריז פה במי אני תומך, לא שווה לי. האנשים האלה יצאו להגן עלינו לא בשם מפלגה אלא בשם המדינה, וככה מגיע להם שנתייחס אליהם.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
