שקט מתוח השתרר באולם בית המשפט המחוזי בבאר־שבע. השעה הייתה 8:30 בבוקרו של 14 בדצמבר, כשלוחמי יחידת נחשון של שב"ס יצרו טבעת אנושית סביב תא הזכוכית המשוריין. מעברה השני של הזכוכית ישב יניב (ניבי) זגורי, נאשם מספר 1 בתפ"ח (תיק פשיעה חמורה) 65979-12-17. במשך שנים הוצמדו לו לא מעט כינויים בתקשורת – "הסופרנו של באר־שבע", "הסנדק של הדרום", "אימת הנגב". לבוש טי־שירט שחורה ונועץ מבט קר לעבר בימת שלושת השופטים, המתין זגורי למוצא פיהם. לצידו ישבו שלושה נאשמים נוספים – אריק איטל, משה רובין ועמיר בן שימול.
כשראש הרכב השופטים, אב בית הדין נתן זלוצ'ובר, הקריא את המילים "מורשעים שלוש פעמים", הדריכות התגברה. בחוץ הוצבו צלפים על הגגות, והבדיקות הביטחוניות של כל הנכנסים לבניין הוחמרו. התביעה כבר נערכה לריטואל הקבוע בהכרעות דין בתיקי ארגוני פשיעה: מטר של קללות וניסיונות התפרעות, כולל מצד משפחות הנאשמים. אבל הפעם זה לא קרה. "הם היו ממש נופת צופים", מתאר עורך דין שנכח באולם, "אמרו לשופט 'תודה רבה' בנימוס, ולא דיברו". גם עו"ד סיגל דהן הירש מפרקליטות מחוז דרום, ראש צוות התביעה, הייתה מופתעת מהתגובה האילמת. מחוץ לאולם המתח היה בשיא, אבל בתוכו – שקט מוחלט. עם או בלי קשר, כשבוע לאחר מכן יגיע למשטרה מידע מודיעיני על כוונה ממשית לפגוע בחייו של השופט זלוצ'ובר, והוא הוגדר כמאוים בדרגה 6 – הדרגה הגבוהה ביותר – וקיבל חליפת אבטחה בהתאם.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן