כולנו מכירים את הרגע שבו מישהו תוצרת חוץ שממש חיבבת מתהפך עליך כמו שניצל אנטישמי. זה מרגיש כמו סטירה מצלצלת, כמו דלי מים שנשפך עליך ומזכיר לך שחיית בעולם שקרי. במקרה של אלקטרה זה כמובן כואב פי מאה. זה תמיד מכאיב לגלות שמישהי שהיית מוכן להזיז בשבילה הרים לא מוכנה להזיז אפילו את האצבע הקטנה שלה לגוגל, להקליד "תולדות הסכסוך הישראלי־פלסטיני". אבל רן אומר שהוא לא בטוח שזה כי אלקטרה אנטישמית. "אני חושב שזה בגלל שעזרתי לה", הוא אומר,
"ואף אחד לא ישנא אותך אף פעם כמו מישהו שהגשת לו עזרה בעת צרה". הוא אומר שאסור לעזור לאנשים שאתה לא ממש מכיר, לא להלוות להם כסף ולא לעשות להם טובה ולסדר להם עבודה חדשה כשהם מובטלים, כי הם תמיד ישנאו אותך על היד שהושטת להם, ובעצם, על זה שאתה זוכר אותם במצב הכי פגיע ועצוב ומפסידני שהם היו בו אי פעם.
הטור המלא של דנה ספקטור מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 10:43, 14.02.24