בשבועיים האחרונים אני שואל את עצמי – כמו רובנו, אני מניח – אם הייתי שורד בשבי חמאס במשך חצי שנה, או שנה, או שנתיים. השאלה חסרת הפשר הזו – בעיקר כי אין לי עליה תשובה (מלבד "נראה לך?") – החליפה את השאלה הקודמת ששימשה בתפקיד הנתניהו הנצחי של השאלות בעלות הקדנציה האינסופית בחיי: האם הייתי שורד בשואה?
כלומר, מה הסיכוי שכבר בשבוע הראשון לא הייתי פשוט רץ אל הגדר החשמלית, מחבק אותה חיבוק אחרון ומשאיר מאחוריי פתק: "עם הדורות הבאים הסליחה. אין לי כוח, גדול עליי, המלחמה הזו לא תיגמר לעולם, תודה על הכל, ביי"?
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
