ההחלטה של נתניהו להציב את עצמו בראש ועדת השרים שתקבע את המנדט לוועדת החקירה לפחות חסכה מהציבור את מצג השווא. ראש הממשלה מעורב אישית, מהרגע הראשון, בכל מה שיעצב את קביעת הנרטיב של מחדל 7 באוקטובר. אם היה מאמץ כלשהו להסתיר את עומק המעורבות של אחד הנחקרים הראשיים בעיצוב החקירה, הוא ויתר עליו. בשיחות סגורות נתניהו שירטט את היעד: מצד אחד להקים ועדה בעצמו, באופן שיאפשר לו לשלוט בהרכב ובסמכויות. מצד שני, לעשות את זה מאוחר מספיק כדי שגם ההרכב הזריז ביותר לא יספיק להציג דוח ביניים לפני הבחירות.
יריב לוין, שקיבל את המינוי בהתחלה, גרר רגליים באופן מופגן. חודש ימים חלף מאז שהוכרז על מינויו של שר המשפטים לראשות הוועדה שתקבע את המנדט לוועדת החקירה ועד שנתניהו לקח את התפקיד לעצמו. חודש שבמהלכו היו"ר לא טרח לכנס ישיבה אחת. כמעט שביתה איטלקית של לוין, שהתיק הזה הופל עליו שלא ברצונו. הוא שר בארבעה משרדים, וגם יו"ר ועדת השרים לחקיקה שמוצפת בעבודה – שילוב של בהילות בסוף הקדנציה והצהרות חוק לצורכי פריימריז. אולי גם שביב של מודעות עצמית פנימית ייעץ לו להרחיק את עצמו מחזית העיסוק בוועדת החקירה שתתבקש לבחון את מה שהתחולל כאן קודם לטבח. ובכל זאת, למרות שהבהיר לנתניהו שאיננו מעוניין בתפקיד, גילה את שמו במכתב שיצא ממזכירות הממשלה. אגב, גם שרים אחרים שמונו לאותה ועדה מספרים ששמעו על כך לראשונה מהתקשורת, לא בצער.
הטור המלא של יאיר שרקי מחכה ב"מוסף לשבת" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן