השבוע שלי התחיל לא טוב. מצאתי את עצמי במאבק מול כל מיני גורמים שמקשים את החיים על מילואימניקים. הפעם זו הייתה אוניברסיטה, שהיה צריך להפעיל עליה לחץ ציבורי כדי שלטקס סיום לימודי רפואה יוזמנו גם סטודנטים שבגלל מאות ימי מילואים עדיין לא סיימו ללמוד (למרות שזה לא לפי הפרוטוקול, הציפייה היא שהם יבינו לבד שזה המקום להתגמש). והיה גם גוף ציבורי שהפסיק את העסקתו של לוחם שהיה 400 ימים בעזה ובסוריה, ואנשיו הסבירו לי שאין פה עבירה על החוק, כי הבן אדם הועסק שעתית. זה במקום להבין שמה שבאמת מגיע לגיבורים האלה זה שטיח אדום ויחס שהוא הרבה מעבר לפורמליות של מה שמגיע להם בחוק, כי מה שהם עשו וראו הוא הרבה מעבר למה שניתן בכלל להבין.
הבשורה הטובה: כשאתה מסביר להם לאט, הם מבינים מהר. ועם עקשנות בריאה, דברים מסתדרים בסוף.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
