בצלמו ובדמותו: על כהונת טראמפ השנייה והשלכותיה / נחום ברנע
ב־19 בינואר השנה התחיל המימוש של עסקת החטופים הגדולה. 33 חטופים וחטופות שוחררו. רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר היו הראשונות. למחרת, ב־20 בינואר, פתח דונלד טראמפ את הקדנציה השנייה שלו בבית הלבן. סמיכות הזמנים לא הייתה מקרית: טראמפ, שניצח בבחירות בנובמבר, היה מעורב בקביעת עיתוי העסקה. חשוב עוד יותר, מבחינתו, היה למנוע עסקה בעיצומה של מערכת הבחירות. שחרור חטופים היה מעניק מתנת בחירות לביידן ולהאריס: אסור לתת להם לחגוג. האם הייתה עסקה חשאית בין טראמפ לנתניהו? מה היה ביניהם אינני יודע, אבל אני יודע שטראמפ העריך את המאמץ. בנובמבר הפקק השתחרר.
כל נשיא אמריקאי מבקש להתאים את הנשיאות למידותיו; כל נשיא אמריקאי מבקש למצות את הכוח שנותנת לו החוקה. טראמפ, בקדנציה השנייה שלו, הוא כל זה אבל הרבה יותר. ההשוואה הנכונה היא עם מלך אבסולוטי, לא עם ראשי מדינות דמוקרטיות. בתוך שנה אחת הוא הרס את מערכת האיזונים והבלמים שהייתה תוכנת ההפעלה הבסיסית של המשטר, אימץ גינוני מלכות במדינה שנולדה כמורדת במלכות, רתם את המערכת המשפטית למסעות נקם אישיים, כפה את גחמותיו על גופי תקשורת ותאגידים כלכליים, שיבש את פעולת הכלכלה הגלובלית, התפאר בהישגים שלא היו, מרח את שמו ותמונתו על בנייני ממשלה, גם על מרכז קנדי, טינף והשפיל את קודמיו מול המצלמות ובדרך גרף מיליארדים לעצמו ולמשפחתו.
הפרויקט המלא מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
