התמונה הזכורה ביותר מיורו הצעירות שנערך ב־2013 בישראל היא של גיא לוזון גולש על ברכיו על הדשא של אצטדיון טדי וחוגג את הניצחון 0:1 על אנגליה. הניצחון הזה, יוקרתי ככל שיהיה, לא קבע כלום. נבחרת ישראל סיימה במקום השלישי בבית המוקדם ולא עלתה לחצי הגמר, אבל המאמן שלה שיחרר הרבה לחץ בסיום המשחק וסגר חשבון עם מקטרגיו: 'אין כמו לנצח את אנגליה ועוד במשחק רשמי אחרי כל ההספדים שעשו לי בתקשורת. כמה שילכלכו עליי וינסו לקנטר אותי, ככה אני אהיה יותר חזק. אני נהנה מזה, זה נותן לי מוטיבציה. לא הבנתי עד היום את העליהום שהתנהל ברחוב. נבחרת ישראל החלשה עם גיא לוזון עברה את אנגליה ורוסיה. אם זה יקרה עוד פעם בְּדוקים, תתקשרו אליי. וכשאני אמות תתקשרו לנכדים שלי, כי זה לא יקרה אף פעם'.
אז הנה, לישראל יש הזדמנות נוספת לעבור את אנגליה – וזה קורה באותו מעמד, אליפות אירופה עד גיל 21. למאמן שינסה לשחזר את ההישג קוראים... גיא לוזון. זה יקרה ביום ראשון הקרוב, במשחק השני של ישראל ביורו הצעירות אחרי ההתמודדות עם גרמניה מחר. האמת היא שהמשימה נראית הפעם קשה יותר, ולא צריך לשמוע את ההסברים/תירוצים למפרע של לוזון כדי להבין את זה. העניין הוא לא רק ההכנה הלקויה והשחקנים החסרים בנבחרת הישראלית, אלא בעיקר הסגל המרשים שאנגליה מעמידה בטורניר הזה. אבל דיה לצרה בשעתה, בואו נחזור עשר שנים אחורה ל־2013.
האמת היא שהסיפור מתחיל שנתיים קודם, ב־2011, ואפילו לפני כן ביורו 2007. ישראל של גיא לוי עלתה לטורניר בהשתתפות שמונה נבחרות אחרי שעברה את צרפת במוקדמות, אבל ביורו עצמו הודחה עם שלושה הפסדים. יו'ר ההתאחדות הנכנס, אבי לוזון, הבטיח להביא את הטורניר לישראל ואחרי שצבר מספיק כוח באופ'א, הוא גם הצליח לעשות את זה. בינואר 2011 קבע הוועד הפועל של אופ'א, שבו חבר לוזון, כי יורו הצעירות 2013 יתקיים בישראל. לוזון המאושר התפייט: 'זה הישג חסר תקדים. אני נרגש ומאושר כמו ביום הולדתו של בני הבכור'. ומי שהרוויח מההחלטה הזו לא היה בנו של לוזון, אלא אחיינו גיא שזכה להוביל את הנבחרת הצעירה ביורו הביתי ואמר: 'רק אבי לוזון יכול היה לנצח מעצמות כמו אנגליה וצ'כיה בהצבעה חשאית על מנת להביא את האליפות לישראל, צריך להצדיע לו'.
אחרי שנתיים הסתיים שלב ההצדעות והתחיל שלב ההוכחות. הפתיחה הייתה כואבת עם 2:2 דרמטי נגד נורווגיה. ניר ביטון ואלון תורג'מן העלו את ישראל ליתרון, אבל הנורווגים השוו פעמיים, כולל בדקה ה־92. ההמשך היה כואב אפילו יותר עם תבוסה 4:0 מול איטליה, שסגרה למעשה את הסיפור של ישראל בגלל התוצאה הגבוהה. וכך התייצבו גיא לוזון ושחקניו למשחק האחרון נגד אנגליה במטרה אחת: להציל את הכבוד האבוד. וזה קרה בדקה ה־80 כשאופיר קריאף כבש את שער הניצחון במגרשו הביתי בבעיטה חכמה מ־20 מטר.
התגובות אחר כך היו חסרות פרופורציה. לוזון הניף את אגרופיו גבוה וצנח על הברכיים. אחר כך הוא רץ להודות לשחקנים ואלה הניפו אותו באוויר. בשורה התחתונה, הנבחרת הזאת הצמיחה שחקנים כמו ביטון, תורג'מן, בוריס קליימן, אופיר דודזאדה, מונס דאבור, אייל גולסה, עומרי בן־הרוש ועומרי אלטמן. בנבחרת ספרד, שזכתה באליפות, כיכבו שמות כמו דויד דה חאה, איסקו, קוקה, תיאגו אלקנטרה ואלבארו מוראטה, סגניתה איטליה הציגה בין השאר את מרקו וראטי, צ'ירו אימובילה ולורנזו אינסינייה, הולנד את ג'ורג'יניו ויינאלדום ולוק דה יונג, ורוסיה את אלן דזגוייב. מסע בין כוכבים כאן בישראל.
