הפנים של הקפטנית עדן רוטברג בסיום ההפסד, 61:52 אתמול לצ'כיה בהיכל קבוצת שלמה בת"א, אמרו הכל. זה היה קרוב, מרגיז ובעיקר כואב. "כמעט ובכיתי", היא הודתה. ולא רק היא, גם יתר השחקניות בכחול־לבן.
ככה זה כשנבחרת הנשים סיימה את היורובאסקט הביתי במקום האחרון בבית המוקדם, הודחה מהמשך האליפות ובעיקר האריכה את רצף ההפסדים הרצופים שלה בטורנירי הגמר ל־25 (מאז האחרון והיחיד, אי שם ב־1991).
בעקבות הניצחון 64:72 של בלגיה על איטליה מוקדם יותר, ישראל הייתה צריכה לנצח את צ'כיה ב־12 נקודות הפרש לפחות כדי לסיים במקום השלישי בבית ולשחק היום בפלייאין על מקום ברבע הגמר. אלא שצ'כיה שלטה לאורך כל המשחק, למעט כמה שניות שבהן ישראל הובילה בנקודה. לקראת הסיום, כשהיה ברור שניצחון ב־12 הפרש כבר לא יהיה פה, ישראל הסתפקה בניסיון להשיג ניצחון יוקרתי – אלא שאז נגמר לשחקניות האוויר, והצ'כיות רצו לניצחון.
"שמח שהשתתפנו וראינו איך זה באמת צריך להיראות", אמר בסיום מאמן הנבחרת, שרון דרוקר. "הבנות יקחו מזה הרבה. היו פה ציפיות, גם שלי, שננצח ונעלה שלב, אבל כשראיתי את היריבות והגודל - הבנתי שיש עוד הרבה עבודה".
אחרי שתי התבוסות הצפויות לבלגיה ואיטליה, ישראל הציגה אתמול משחק לא רע בכלל והייתה בעניינים עד השניות האחרונות. ערב שהחזיר את הכבוד לענף והוכיח כי יש שחקניות צעירות מוכשרות. כמו, למשל, רוטברג, עדן ציפל, ירדן גרזון ומעל כולן דניאל רבר, שהזכירה אתמול לרגע את ענת דרייגור עם 20 נקודות ו־9 ריבאונדים במשחק פנים אימתני. רוטברג וציפל הוסיפו 8 נקודות.
"ראיתי כמה נקודות אור", המשיך דרוקר. "צעירות שנלחמו, עבדו, שיחקו. בסופו של דבר זו הייתה חוויה. עשינו את המקסימום". חוזהו של דרוקר בנבחרת הנשים הסתיים בתום האליפות, ויהיה מעניין לראות אם הוא יוארך, בטח אחרי שמונה לאחרונה לעוזרו של אריאל בית הלחמי בנבחרת הגברים.
והיו גם כמובן לא מעט נקודות שדרושות שיפור. הנבחרת התקשתה לקלוע וגירדה את ה־40 אחוז מהשדה. גם השלשות - הלחם והחמאה של הכחולות־לבנות במוקדמות ובמשחקי ההכנה - לא נכנסו. מול צ'כיה, למשל, ועוד במשחק צמוד, ישראל סיימה עם 4 מ־20 מחוץ לקשת.
רוטברג סיכמה: "נתנו את הכל, ירקנו דם. יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל גם הרבה שנים להיות ביחד. היה מדהים, נהניתי מכל רגע. מאחלת שנגיע לעוד הרבה אליפויות אירופה בעתיד".
