בשמיעה ראשונה, הסיפור המדהים הזה נשמע כמו זריית חול בעיניים: קבוצת בני פלפלה כפר־קאסם זכתה בליגת האלופות בכדורגל חופים, שנערכה בפורטוגל.
בדרך לתואר ההיסטורי של נציגת ישראל במפעל היוקרתי היא עברה בחצי הגמר את רקראטיבו הואלבה הספרדית (2:4), ובמשחק הגמר ניצחה בבעיטות הכרעה את פיזה האיטלקית (3:5) לאחר 2:2 בתום הזמן החוקי.
בני פלפלה היא הקבוצה המעוטרת ביותר בענף כדורגל החופים בישראל. חמש פעמים זכתה באליפות המדינה, ובשנה שעברה הגיעה עד למקום השלישי בליגת האלופות. הפעם הוכתרה החבורה של המאמן מאמון עאמר כאלופת אירופה. לא פחות.
כעיר שלא ממש שוכנת על חוף הים, הותקן בכפר־קאסם מגרש כדורגל חופים שעונה לכל הדרישות, והקבוצה מתאמנת ארבע פעמים בשבוע, כך שההתייחסות לעניין היא מקצוענית לכל דבר. הבעלים הוא מי שהקים את הקבוצה לפני 17 שנה, נימר עאמר, תושב המקום ואיש ספורט בכל רמ"ח אבריו. הוא גם זה שהקים בין השאר את קבוצת הכדורסל בכפר־קאסם, והעלה אותה העונה לליגה הלאומית.
"בניתי את הקבוצה מאפס", מתגאה עאמר בן ה־45, שהיה גם שוער הקבוצה בעבר. מאז הוא משמש כיו"ר ודואג לכל מה שצריך, כולל הכל. על כסף הוא לא אוהב לדבר, אבל ברור שקבוצה כמו שלו עולה לא מעט. "העירייה תומכת, המדינה אפס, לא עוזרת בכלום. יש לנו ספונסרים שעוזרים מאוד ואני כמובן", הוא מספר.
בבני פלפלה משחקים ארבעה זרים – שלושה שווייצרים וברזילאי. מי שנחשב לכוכב הגדול מכולם הוא דווקא השוער השווייצרי אליוט, שמעבר להצלות המדהימות שלו גם כובש לא מעט. תקציב הקבוצה נע סביב 400 אלף שקל, כאשר רק הזרים מקבלים שכר. שחקני הבית מכפר־קאסם ושני שחקני רכש מאום אל־פאחם ומג'לג'וליה אינם מתוגמלים כספית.
שחקנים יהודים אין שם כרגע, אם כי בעבר שיחק בבני פלפלה אדיר דנין, שהשתייך לנבחרת ישראל בכדורגל חופים. מה זה "פלפלה"? שמה של הספונסרית הראשית, מסעדת "פלפלה" הידועה מכפר־קאסם, שמוכרת עכשיו לא רק בישראל אלא גם מעבר לים.
"כל האימפריות משתתפות"
בעקבות ההישג הגדול של הקבוצה מכפר־קאסם התקשר נשיא המדינה יצחק הרצוג למאמן מאמון עאמר בן ה־51, ובירך אותו על ההישג הנפלא. חגיגות הזכייה בתואר נמשכו עד השעות הקטנות של הלילה, ואחריהן המריאה הקבוצה לחופשה של 48 שעות באיסטנבול. מחר היא צפויה לנחות עם הגביע בישראל.
"ב־2007 ביקשו מאיתנו לבנות קבוצת חופים, כי הייתה לנו כבר קבוצה בליגת האולמות", מספר הבעלים. "מאז לקחנו חמש אליפויות. אבל אחרי שפרצה מגפת הקורונה, ליגת כדורגל החופים בישראל נעצרה. הצטערנו מאוד, אבל אנחנו לא עצרנו את הפעילות. המשכנו לשמור על מקצועיות, להתאמן ולהשתתף בליגת האלופות – והתוצאות לפניך".
על חוויית הצ'מפיונס מוסיף עאמר: "זו הפעם השביעית שלנו במפעל. היו פה 82 קבוצות וזה הישג פשוט מטורף, עברנו פה שבועיים לא נורמלים. זה התואר הכי נחשק באירופה, וכל האימפריות מהיבשת משתתפות. לבאנטה, בראגה, ספורטינג ליסבון, וקבוצות גדולות ומוכרות אחרות מרחבי אירופה. אני חש גאווה שקשה לתאר. זה כמובן רגע השיא שלי".
שאיפות? אחרי הישג כזה קשה לחשוב על יעדים רחוקים יותר, או כמו שאומר עאמר: "תן לנו להירגע, לחגוג, לעכל את הזכייה המטורפת הזו, ואז לתכנן את העתיד. אנחנו מאוד מקווים שהליגה תחזור, ודיברנו על זה עם ההתאחדות. כדורגל החופים באירופה זוכה ליותר התייחסות והערכה".
אז מדוע באמת ליגת כדורגל החופים לא חודשה מאז הקורונה? "זו ליגה שהפעיל אותה זכיין, ובזמנו היה גם בנק ששימש כספונסר", מסביר גורם בהתאחדות. "לפני חודש ניתנה הזדמנות לזכיין אחר להיכנס לעניין, אך הוא לא הצליח להרים את זה. יש צורך בגורם עסקי שירים את הליגה ויפעיל אותה. ב־90 אחוז מהליגות בחו"ל זה לא פועל דרך ההתאחדות, וכך גם היה כשהיא פעלה בארץ".
"לא כל יום אתה מדבר עם נשיא"
מאמון עאמר עבד בעבר בליגות הנמוכות, עבר לכדורגל באולמות, ומ־2007 מאמן בליגת החופים. "אני עם הקבוצה מאז שהוקמה, בניתי אותה, ועשינו ביחד חמש אליפויות לפני שהגענו להישג העצום הזה", הוא מספר בהתרגשות. "זו אליפות אירופה, לא עוד תואר. אף אחד לא האמין שנשיג אותו, אנחנו כן. ברגע הזכייה רץ לי בראש כל הסרט הארוך מאז הקמת הקבוצה, עם כל הקשיים שעברנו. הרגשתי שאני בוהה בחלל, הייתי בהלם. לא ידעתי מה לצרוח מרוב אושר".
יש עוד לאן לשאוף?
"ברור, יש עוד מטרות. קודם כל להחזיר את הליגה בארץ. ויש כמובן עוד תחרויות בינלאומיות".
התרגשת מהשיחה עם הנשיא?
"הייתי בשיכרון חושים, אבל כשנשיא מתקשר זה כבוד גדול. לא בכל יום אתה מדבר עם נשיא".
איך אתה משווה את ההצלחה הזו ביחס להישגים של הכדורגל הישראלי?
"לא חושב שאפשר להשוות בכלל. ההישג שלנו עצום, אבל הענף הזה לא קיים כמעט בישראל. רק עכשיו יש המולה גדולה סביב המועדון. ברור שאנחנו לא נופלים משום הישג, כי מה שעשינו חסר תקדים. הבינו שכפר־קאסם היא אימפריה בכדורגל חופים".
גם הקפטן עאמר יתים (38) מתקשה להירגע: "כל המדינה החזיקה לנו אצבעות. זה משהו בלתי נתפס, טירוף של ממש, הישג בלתי נשכח ואני מרגיש כמו האדם הכי מאושר בעולם. חלמנו על התואר הזה המון שנים, ועכשיו זה הגיע, ובגדול. על ההישג הזה ידובר עוד המון שנים, תודה לאלוהים".
ואילו חמאדה ג'בארין (33) סירב להיפרד מהגביע והלך לישון איתו. "אין יותר כיף מלקום בבוקר ולגלות שזה לא חלום, שאתה באמת אלוף אירופה", הוא אומר. "שיחקנו נגד הכוכבים הכי גדולים בעולם, שמתאמנים כל השנה. התאמנו רק חודש וחצי, אבל הלב הענק שלנו מנצח הכל. אף אחד לא האמין שנעשה את זה, אבל אנחנו האמנו בגדול והבאנו כבוד למדינה ולמגזר".
בבני פלפלה משחקים ארבעה זרים בשכר – שלושה שווייצרים וברזילאי. התקציב נע סביב 400 אלף שקל, שחקני הבית מכפר־קאסם ושני שחקני רכש מאום אל־פאחם ומג'לג'וליה אינם מתוגמלים כספית
