"נראה שהשמועות על מותי היו מוגזמות", אמר פעם הסופר מארק טוויין. נראה שכך הם פני הדברים גם לגבי המהפכה המשפטית. ועדת החוקה של הכנסת אמורה הייתה לדון הבוקר בתיקון לחוק יסוד: השפיטה, שיצמצם את עילת הסבירות בפסיקות בג"ץ, אלא שהדיון, שצפוי היה להיות סוער, נדחה למועד לא ידוע עקב הפיגוע הרצחני בעלי.
למרות הדחייה, שההחלטה עליה התקבלה אתמול בלילה, באופוזיציה ובמערכת המשפטית טוענים כי התנעת החקיקה החד־צדדית מטעם הקואליציה מהווה פגיעה מהותית בשיקול דעתו ובסמכותו של בג"ץ ובזכויות האדם. יש לציין כי טרם הדחייה, בשל חשש מהתנגדות בית המשפט העליון והיועמ”שית גלי בהרב־מיארה, החליטו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן להעביר את ההצעה כיוזמת הוועדה, ובכך להניע מיד את החקיקה.
נוסח התיקון המוצע קובע כי "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם". על פי הצעת החוק, בג"ץ כן יוכל להתערב בסבירות החלטות פקידי הממשלה כאשר הן פוגעות בזכויות אדם.
תיקון החוק מתבסס על "מתווה סולברג", המכונה כך בשל הרצאה שנשא השופט העליון נעם סולברג בשנת 2019, בה קרא לצמצם את השימוש בעילת הסבירות. בהרצאתו דאז אמר השופט סולברג כי "ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית־מקצועית של דרג פוליטי נבחר, פוגעת בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות".
ח"כ רוטמן אמר כי "ההצעה לתיקון עילת הסבירות, עולה בקנה אחד עם הצעותיו של השופט סולברג ועם מצע הבחירות של רבים באופוזיציה ובראשם גדעון סער". בבית הנשיא טענו כי בנושא זה הושגה התקדמות ניכרת במהלך המגעים שהתקיימו בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה. על פי הנוסחה שעובדה, החלטות מדיניות של הממשלה ושריה לא יהיו כפופות לביקורת בג"ץ. לעומת זאת, החלטות דרג מקצועי, שיש בהן פגיעה מהותית בזכויות אדם, יהיו כפופות לביקורת שיפוטית, לרוב של בתי המשפט המינהליים במחוזי.
גורם משפטי בכיר הבהיר כי על פי נוסח החוק החדש, מינויים של שרים לא ייפסלו בעילת הסבירות. לדבריו, החוק ינוסח כך שמינויו המחודש של יו”ר ש”ס אריה דרעי לשר ‑ שלא נפסל בעילת הסבירות, אלא בעילת ה"השתק המשפטי" - לא ייפסל.
