הזמן למציאת הצוללת הקטנה שנעלמה בדרכה לביקור בהריסות הטיטאניק על קרקעית מימי האוקיאנוס האטלנטי אוזל במהירות. גם אם ניתן לאתר את הצוללת, לא בטוח שהציוד המיוחד הדרוש לחילוצה יספיק להגיע לאזור בזמן. חיל הים האמריקאי משתמש בכלי רכב המופעל מרחוק ויכול להגיע לעומקים של שישה קילומטר, אבל ספינות הנושאות רכב כזה נעות בדרך כלל במהירות של לא יותר מ־30 קמ"ש, בעוד שרידי הטיטאניק נמצאים במרחק של 600 ק"מ מחופי ניופאונדלנד שבקנדה.
לפי ההערכות, בצוללת יש מספיק אוויר עד היום בצהריים. אתמול בבוקר היו סימני תקווה כאשר מטוס מעקב קנדי זיהה רעשים תת־מימיים באזור החיפוש, אבל מומחים סבורים כי ייתכן מדובר בנקישות שמייצרים שרידי הטיאטניק עצמה.
אחד מחמשת האנשים בצוללת הוא מנכ"ל חברת OceanGate, סטוקטון ראש, שמשמש כנהג הרכב. הניו־יורק טיימס פירסם שלשום כי כבר ב־2018, קיבלה החברה של ראש אזהרות חמורות לגבי סכנות הרפתקת הנסיעה לטיטאניק. מי שהיה אז מנהל המבצעים הימיים של OceanGate, דייוויד לוצ'רידג', ייצר מסמך חריף שבו אמר שהכלי המכונה Titan זקוק לבדיקות נוספות והדגיש את "הסכנות הפוטנציאליות לנוסעים".
לוצ'רידג' פוטר מ־OceanGate והגיש נגדה תביעה. במסמכי בית המשפט טען כי הוא דחק בחברה לערוך ביקורת רגולטורית מלאה, אבל נאמר לו שהיא "לא מוכנה לשלם" עבור הערכה כזו. לדבריו, נקודת הנוף המאפשרת לנוסעים לראות מחוץ לכלי השיט קיבלה אישור להגיע רק עד עומק של 1,300 מטר, הרבה פחות מ־4,000 המטרים הנדרשים כדי להגיע לטיטאניק. החברה טענה כי לוצ׳רידג׳ אינו מומחה וכי "נראה שהוא ניסה להיות מפוטר". המאבק המשפטי הסתיים בפשרה מאוחר יותר.
בנוסף הצטרפו אל לוצ‘רידג' יותר מ־30 אנשים - מובילים בתעשייה, חוקרי ים עמוק ואוקיאנוגרפים - שהזהירו במכתב ששלחו לסטוקטון ראש, כי הגישה "הניסויית" של החברה עלולות להוביל לבעיות "קטסטרופליות" במשימת הטיטאניק.
