העובדות מדברות מהשטח: שני אוהלים חצי־צבאיים, בכוונה, שאותרו בידי צה"ל מאחורי הקו הכחול, בשטח עמום. ככל הידוע, זאת הפעם הראשונה שצה"ל מאתר אוהלים באזור המוגדר כבר חמש עשרה שנים לפחות כשטח ישראלי בהר דב. אילו היו הדברים פשוטים יותר, היה פועל צה”ל לסילוק האוהלים והיו דואגים להבריח את ה"דיירים" כדי להשמיד בכל דרך את שני המבנים הזמניים.
אלא שישראל, שעוקבת אחרי כל פעילות באזור השטח הכחול, גילתה את ההקמה הפתאומית של שני האוהלים ואת אכלוסם בשמונה לוחמי חיזבאללה קבועים כבר לפני שבועיים. וישראל ממשיכה להעדיף, לא במקרה, לנקוט בדרכים מדיניות־דיפלומטיות. קודם כל, ראש הממשלה מכנס את שריו לישיבה סגורה, בהנחה שתוכן השיחה ידלוף מיד. במקביל, מעבירים מסרי אזהרה לחיזבאללה ולכוח יוניפי"ל. לפי כל הסימנים, אין ב"מקרה האוהלים" איום בטחוני ישיר על ישראל. מדובר בשטח מרוחק, יחסית, מיישובים ישראלים, מבודד וסגור. ישראל דאגה להזהיר את חיזבאללה שאם המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בחסות העלטה בשטח המוגדר כישראלי לא יסולקו, ישראל לא תהסס להפעיל כוח. חיזבאללה, בתגובה עצבנית, ממשיך לטעון כי מדובר בשטח לבנוני.
בעניין הלבנוני, ישראל נוהגת (עם לא מעט חריגים) לפי נוסח החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701. ההחלטה, שנוסחה כבר ב־2006, קוראת להפסקת אש בין ישראל וחיזבאללה, להצבת 15 אלף חיילי יוניפי"ל ככוח הפרדה, והתחייבות ש"כוח האו"ם ינקוט בכל הפעולות הנדרשות להבטיח ששטחי הפעילות לא ינוצלו לרעה". ממשלת לבנון, בדיוק כמו ממשלת ישראל, אישרה את ההחלטה.
אלא שחיזבאללה לא נכלל במשוואה. נסראללה, מפקדי הצבא של ארגונו, חברי הפרלמנט ושרי הממשלה שמזוהים עם חיזבאללה, מעולם לא טרחו להסוות את עמדותיהם לגבי ישראל. אם נקפוץ לימים אלה, מותר בהחלט לקבוע שחיזבאללה הוא קובע הטון הצבאי־ביטחוני בדיוק כמו הטון המדיני־פוליטי. על החלטת האו"ם לגבי ישראל, חיזבאללה פשוט מצפצף.
ולכל אלה צריך להוסיף את המעורבות העמוקה של איראן בלבנון. אתמול בלילה האזנתי לראיון מרתק של סמיר ג'עג'ע, הפוליטיקאי הלבנוני המשופשף, שהסביר מביירות, בשיחה מדהימה בישירותה למכון הוושינגטוני, איך חיזבאללה מעורב בכל תחומי החיים, איך בכירי הארגון מונעים בחירת נשיא עצמאי כבר למעלה מ־6 חודשים.
מאחורי הקלעים מתנהל קרב אמיתי: חיזבאללה מתעקש למנות את סמיר פרנג'ייה כבובת־נשיא שתופעל בידי הארגון. ואילו הפוליטיקאים הוותיקים, כמו ג'עג'ע, לוחצים למינויו של הגנרל ג'וזף עאון, הרמטכ"ל המרשים של הצבא הלבנוני. כבר 26 ישיבות הסתיימו בלי תוצאות. ואם אין רוב לבחירת נשיא, אין פרלמנט, ולא תוקם ממשלה חדשה.
בישראל מעריכים, כי אילו הגנרל עאון בן ה־59 היה מתמנה - הרבה בעיות היו נפתרות, בסיוע בינלאומי. עאון מכיר את ישראל, במיוחד את בכירי הצבא וראשי מוסדות הביון, והוא ידוע כמי שחושב עצמאית וכמי שחיזבאללה ואיראן לא יוכלו להטות או לקנות אותו.
כל מי שבוחש בענייני לבנון, ימהר לקבוע כי הגנרל עאון הוא הבחירה המוצלחת ביותר - אבל אין לו אפילו שמץ של סיכוי מול הכוח שמפעיל נגדו חיזבאללה ושלוחותיו. לגבי "תקרית האוהלים" - חשוב שהתגובות ייראו חריפות, כדי לא להצמיח לראש האיראני רעיונות להרחיב את הפעילות המטרידה נגדנו.
