1. בדיוק עשור חלף מאז חגגו גיא לוזון ושחקני הנבחרת הצעירה שלו ניצחון חסר חשיבות. הם השתוללו ורקדו למרות שנבחרת ישראל הודחה מאליפות אירופה שאותה אירחה. היו כאלה שלעגו, אבל לוזון עצמו הרגיש שעשה את שלו, הוא ניצח נבחרת חזקה בהרבה. עשור חלף, כאמור, והנבחרת הצעירה הנוכחית של אנגליה טובה בהרבה מזו של אז. היא מפחידה.
אנגליה היא אחת משלוש הפייבוריטיות לזכייה, יחד עם ספרד וצרפת. אין לה אמנם כוכב התקפי כמו יוסופה מוקוקו הגרמני (שהחמיץ נגד ישראל, ולא רק את הפנדל, והיה נוראי), אבל הקישור וההתקפה שלה מורכבים מהמהירות של נוני מדואקה מצ'לסי בצד ימין, ומהיצירתיות של אנתוני גורדון, שנרכש העונה על ידי ניוקאסל ב־45 מיליון יורו; ממורגן גיבס־ווייט וג'ייקוב ראמזי, שהם שחקני הרכב קבועים בפרמייר־ליג, בנוטינגהאם ובאסטון וילה, משהו שאף שחקן ישראלי, גם בבוגרים, לא יכול לומר על עצמו; מאנג'ל גומס, שנחשב בזמנו באקדמיה של מנצ'סטר יונייטד לאחד הכישרונות הגדולים בעולם, והיום שחקן הרכב בליל; ומקרטיס ג'ונס, שכולם מכירים מליברפול. בקיצור, אימפריה.
2. מולם יעמוד דניאל פרץ, שנגד גרמניה סיפק את אחת ההופעות הגדולות של שוער ישראלי בטורניר בינלאומי. אלה קודם כל שתי עצירות הפנדלים, כמובן, אבל לא רק הן – פרץ יצא לכדורים בתזמון מושלם, וחלק מגדולתו במשחק הזה התבטא במצבים שלא ראינו, כי גרמניה כלל לא הגיעה אליהם בזכותו.
שוערים הם סיפור מרכזי בליגת העל הקיץ. מכבי חיפה איבדה את השוער השני, רועי משפתי, למכבי ת"א, בעוד ג'וש כהן לא רוצה לחזור וניית'ן בקסטר הבריז, רצף אירועים שהוביל את הירוקים להחתים את איתמר ניצן ממכבי נתניה. הפועל באר־שבע נאלצה למכור את השוער הפותח של הנבחרת הבוגרת, עומרי גלזר, לברק בכר והכוכב האדום, והחתימה במקומו את אופיר מרציאנו, שקדם לו כשוער הפותח של הנבחרת. מבין שלוש הטוענות לכתר רק מכבי ת"א אמורה לשמור על יציבות בעמדה, אבל עוד הופעת ענק אחת של פרץ ביורו, הערב נניח, וגם בן מנספורד יצטרך לחפש שוער.
3. פרץ לא יכול לבד והוא גם לא היה לבד. העבודה הקבוצתית ללא כדור הייתה טובה מול גרמניה. עם זאת, יש המתקשים לתת קרדיט ללוזון בגלל אירועי עבר, תדמית וכו'. היה אפשר לראות איך לוזון מנסה להתנהג אחרת בסיום המשחק מול גרמניה. מבחינתו מדובר, בצדק גמור, בהישג יפה, אבל הוא דיבר ברוגע, בנחת, עם מבט קדימה, לא כמו החגיגות ההן.
אפשר להיות בטוחים שגם מול אנגליה לוזון יבקש מהשחקנים שלו אותו דבר בדיוק – להישאר דבוקים אחד לשני בקווי ההגנה והקישור, לתת לאוסקר גלוך את הכדור מהר כשמשיגים אותו בתקווה שייצור משהו בעצמו או יחלק את אחת ממסירות העל שלו, כפי שעשה באמנות בשער הענק של דור תורג'מן. זה בסדר, אבל לא תמיד דברים יסתדרו כמו להבקיע שער ראשון מול גרמניה. האמת שלרוב הם לא יסתדרו כך. ואז מה תעשה הנבחרת אם תספוג ראשונה? האם היא יכולה להפוך את עורה הסגנוני ברגע? לזה נצטרך לחכות ולראות. כנראה כבר הערב.
