רגע לפני שהקרב בין השר לביטחון לאומי לראשי העדה הדרוזית הגיע לפיצוץ, ראש הממשלה החליט להתערב והורה על עצירת העבודות להכשרת הקרקע עבור פרויקט טורבינות הרוח ברמת הגולן עד לאחר חג הקורבן.
נתניהו שוחח אמש עם המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, השייח’ מואפק טריף, ועדכן אותו כי הוחלט להיענות לבקשתו ולהימנע מחידוש העבודות לעת עתה. החלטת ראש הממשלה התקבלה בעקבות המלצתם של ראש השב”כ ומפכ״ל המשטרה, שהזהירו כי אם העבודות יתחדשו, בחלקים גדולים מהמדינה עלולות לפרוץ מהומות.
נתניהו הנחה את הגורמים המעורבים במגעים לפעול בימים הקרובים לקידום פתרונות למצוקת הדיור ביישובים הדרוזיים בכרמל ובגליל.
השר בן גביר, שנפגש ביום חמישי בג’וליס עם מפכ”ל המשטרה יעקב שבתאי, השייח’ טריף ובכירים אחרים בעדה הדרוזית והודיע בתום הפגישה כי העבודות יתקיימו עוד לפני החג, מיהר אתמול לפרסם הודעה לפיה הוא לא תמך בהחלטה. “העדה הדרוזית היא חשובה אבל אסור להיכנע לאיומים, בטח לא לכאלה שנשמעו בשבת האחרונה (‘תהיה מלחמה’)”, מסר.
החלטת ראש הממשלה התקבלה לאחר שביום שישי התכנסו כ־2,000 ממנהיגי העדה הדרוזית בכפר יאסיף כדי לדון בהמשך הצעדים, והשייח' טריף איים: "אם דרישותינו לא ייענו, אנחנו לקראת מחאה ענקית שתרעיד את המדינה".
טריף אומנם עמד לצידו של בן גביר ביום חמישי, כשזה אמר כי העבודות יתחדשו לאלתר, אך בכנס ביום שישי כבר הצהיר: "אנחנו לא מקבלים הוראות מאף אחד, לא מבן גביר ולא משום אדם. אנחנו דורשים מראש הממשלה לעצור את העבודות באופן מיידי ולהגיע להסכם שכולל גם את אנשי הגולן; את ביטול החוקים הגזעניים; מתן אישורי מתאר לבנייה למגורים; והרחבה של היישובים הדרוזים. אם הדרישות האלה לא יתקבלו, יהיה מענה ברור ונחרץ שכמותו המדינה טרם ראתה מאז הקמתה". טריף הוסיף: "זאת התקוממות מוצדקת. הציבור הישראלי איתנו". סא”ל (מיל’) יאסר גדבאן, יו”ר המועצה המקומית כסרא סמיע, היה קיצוני בהרבה: “ביבי שלח את בן גביר להכריז מלחמה על העדה הדרוזית”, הכריז, “אנחנו מוכנים למלחמה”.
מה בעצם עורר את זעמם? מדינת ישראל החליטה לפני שנים כי יש חשיבות לאומית בהקמת פרויקט טורבינות רוח לייצור חשמל. החברה שנבחרה לעמוד בראש הפרויקט היא "אנרג'יקס". אנשי החברה חתמו על חוזי שכירות ארוכי טווח של קרקעות בהיקף נרחב עם שורה של חקלאים דרוזים מהגולן. לטענת ראשי העדה, מדובר במקרים רבים באנשים פשוטים, שלא שולטים היטב בעברית, ולא הבינו לעומק את כל המשמעויות. הם אמנם הבינו שבשטח יוצבו טורבינות, אך לא הוסבר להם, למשל, שכבישים גדולים ייסללו בשדותיהם ויוקמו בהם עוד תשתיות שיתפסו שטחים נרחבים בהרבה ממה שדמיינו, וספק גם אם יוצאו משם בתום תקופת החכירה.
זה היה הקש ששבר את גב הגמל. הדרוזים מרגישים כבר שנים שלמרות תרומתם האדירה למדינה, הם מקופחים בשלל תחומים ונחשבים לאזרחים סוג ב'. לכן, המחאה הזאת התחילה אולי בגלל הטורבינות, אך היא לא תסתיים עד שיזכו לזכויות נוספות שאותן הם מבקשים כבר שנים.
מדינת ישראל צפתה שתהיה התנגדות לפרויקט, אולם לא בהיקף כזה. התחזית הייתה שייתכנו חיכוכים מקומיים עם הדרוזים בגולן, שרובם אינם אזרחי ישראל ולא משרתים בצבא, אולם שאר בני העדה לא יתערבו. בהתאם לכך, משרד האנרגיה ומשרד האוצר הקצו 28 מיליון שקלים להקמת כוח משטרה ייעודי שמטרתו לאבטח את הפרויקט. חלק ניכר מהסכום להקמת הכוח המיוחד שילמה חברת אנרג'יקס. במסמכי ההבנות על אבטחת הפרויקט נקבע כי למשטרת ישראל יגויסו 60 שוטרים בתקן מלא ויירכשו עבורם כלי רכב וציוד מבצעי. היחידה החדשה אמורה לפעול כ־16 חודשים, עד תום עבודות ההקמה, ובתום המשימה ילוו אנשיה פרויקטים אחרים של תשתיות לאומיות.
מנכ”ל המשרד לביטחון פנים לשעבר, תומר לוטן, סיפר ל”ידיעות אחרונות” כי מאז 2020 סירבה המשטרה לאפשר את תחילת העבודות בשטח, והסכימה לכך רק כאשר אותו כוח שיטור הפך מבצעי. כעת, לאחר שהמאבק התרחב, ברור שהכוח הזה לא יספיק למשימה שלשמה הוקם.
