בתחילת חודש יוני בן מנספורד נכנס לתפקידו כמנכ"ל מכבי ת"א, ורוב האוהדים ציפו להודעה אחת: תודה על הכל, אייטור קראנקה, אנחנו נפרדים. עברו מאז כשלושה שבועות, וזה לא קרה. קשה מאוד להשלים עם העובדה שהמאמן הספרדי יפתח את העונה, זה כמעט בלתי נתפס שזה קורה. לא האמינו לו כשהוא דיבר בסוף העונה על העונה הבאה, לא האמינו לו כשהצטלם ליד מחנה האימונים, ולא האמינו כשאמר שינחת בארץ אחרי החופשה בספרד. אבל עובדה, קראנקה נשאר. הוא המאמן הראשון בעידן גולדהאר שנכשל ככה ולמרות זאת ממשיך לעוד עונה. ההחלטה הזו לא אופיינית למכבי ת"א.
לא רק שהוא לא זכה באליפות, הוא רשם אחוזי הצלחה נמוכים במיוחד וסגנון המשחק שלו היה נורא. מכבי ת"א שלו לא נתנה לאוהדיה שום סיבה לאופטימיות. הייתה מחשבה שזה עניין כלכלי, כיוון שקראנקה לא מאמן זול. האוהדים אף הציעו לעזור ופתחו מימון המונים שיכסה את פיצויי הפיטורים שלו. זה כמובן לא עניין של כסף, כנראה מכבי ת”א מאמינה בו משום מה. הבעיה היא שהאמונה הזו לא באה לידי ביטוי: מנספורד וגולדהאר לא התבטאו באופן ברור בנושא וסימני השאלה נותרו באוויר. מדיניות האיפול עובדת היטב כשאתה מצליח, אבל הקבוצה לא נמצאת במצב הזה. היא סיימה פעמיים במקום השלישי, מישהו צריך לספק הסברים. מגיע לאוהדים לדעת מה התוכניות לעונה הבאה, מגיע להם הסברים מה קורה בעמדת המאמן. וכאן לא נגמרות הבעיות של הצהובים: עוד לא הגיע רכש משמעותי, והיא עלולה לאבד בקיץ הזה את דניאל פרץ ודור תורג'מן. התחושה כרגע שאין עם מי לדבר בקריית־שלום, מכבי מרגישה שהיא לא צריכה לומר כלום. לא ברור מדוע מועדון שמחשיב את עצמו לגדול בישראל מתנהל בצורה הזו ואין פלא שחלק מהקהל מרגיש מתוסכל.
הקיפאון במכבי חיפה יותר מובן. הייתה לא מעט ביקורת על החתמתו של איתמר ניצן, אבל לאלופה אין יותר מדי אופציות. קבוצות זכו באליפות עם שוערים פחות טובים ממנו. ניצן הוא לא ג'וש כהן, אבל הוא שוער ליגה מנוסה ובהחלט יכול להיות חלק מקבוצה שרצה לאליפות. בניגוד לצהובים, די ברור מה האסטרטגיה של הירוקים בקיץ הזה: קודם להביא זר ברמה גבוהה שייכנס לנעליים של עומר אצילי.
האוהדים האופטימיים ביותר בקיץ הזה הם אלו של הפועל באר־שבע. כרגע יש להם את המאמן הכי טוב בליגה, אליניב ברדה, שסגר במהירות את הסגל שלו לקראת העונה הבאה. הזרים והרכש הישראלי כבר חתמו, אופיר מרציאנו הגיע במקום עומרי גלזר ואפשר לראות בבירור איך הפאזל הזה יתחבר ומה באר־שבע רוצה להשיג. לאור ההתנהלות של שתי יריבותיה לצמרת, יש מצב שהיא אפילו פייבוריטית לזכות באליפות.
ואי־אפשר שלא להתייחס לנבחרת הצעירה: משום מה בהתאחדות לכדורגל החליטו להתגאות בשיחת המוטיבציה של גיא לוזון לפני גרמניה, שבה אמר לשחקנים שהימר עליהם במאה אלף שקל. במבט ראשון זה נראה בסדר, אבל במבט שני עולה השאלה: רגע, אולי זה קצת מטריד שמאמן הנבחרת הצעירה מדבר על הימורים?
