בחמוט, עיר קטנה ולא כל כך חשובה במחוז דונייצק במזרח אוקראינה, משכה תשומת לב רבה בחודשים האחרונים. זה קרה בעקבות קרבות קשים על השליטה במקום, התשה של ממש, שבהם נהרגו אלפים. רוב רובם של הלוחמים בצד הרוסי כלל לא היו חיילי צבא אלא שכירי החרב של קבוצת וגנר, שבראשה עומד יבגני פריגוז'ין, שעד סוף השבוע היה ידוע בכינוי "השף של פוטין" ועכשיו, לפחות לסוף שבוע אחד, הפך לאדם שמאיים על שלטונו של הדיקטטור הרוסי.
פריגוז'ין בן ה־62 נחשב עד לא מזמן לאחד האישים הקרובים לנשיא רוסיה. הוא מילא בנאמנות כל משימה שהוטלה עליו למען האינטרס הלאומי, בשירותו של הקרמלין, באופן לא רשמי כמובן.
פריגוז'ין נולד בסנט־פטרסבורג, עיר הולדתו של פוטין. ב־ ,1981בגיל ,20כבר נשפט והורשע בשוד, הונאה והפעלת רשת קטינים בתחום הזנות. נגזרו עליו 12שנות מאסר, מהן ריצה תשע. הישיבה בכלא בשלהי תקופת ברה"מ תרמה לאופיו המחוספס.
לאחר שחרורו נכנס פריגוז'ין לתחום המזון והמסעדנות בסנט־פטרסבורג. היו אלה שנות ה־90 הכאוטיות של תקופת הנשיא ילצין לאחר התפרקות ברה"מ, עם שלל הזדמנויות עסקיות קורצות, כשארגוני מאפיה נאבקים אלה באלה על משאבים והכנסות. פריגוז'ין פתח עם אביו החורג רשת נקניקיות שהצליחה כמעט מיד, ומשם נסק במהירות. הוא הפך לבעלים משותף של רשת המרכולים הראשונה בסנט־פטרסבורג, "קונטרסט", ולאחר מכן השקיע בעולם המסעדנות בעיר. הוא פתח מסעדות שקהל היעד שלהן היה עשירי העיר החדשים, ובהם גם פוליטיקאים מקומיים ואנשי ממשל. פריגוז'ין ניהל בין היתר מסעדה בבעלות מיכאל מירילשוילי, אביו של יצחק מירילשוילי, בעלי ערוץ 14.
ב־1997 שיפץ פריגוז'ין ספינה ישנה והפך אותה למסעדת יוקרה צפה, "ניו איילנד". מעבר להצלחתה הקולינרית והעסקית, המסעדה תעצב את המשך חייו של פריגוז'ין. שם יירקם הקשר שלו עם יליד אחר של העיר שהפך לנשיא רוסיה.
פוטין הכיר את פריגוז'ין כאשר מילא תפקיד בכיר בשלטון המקומי, האחראי על הקשרים הבינלאומיים של העירייה. זה היה ג'וב חשוב עם הטבות רבות לצידו, רגע לפני שנקרא למלא תפקיד בממשל הנשיאותי בקרמלין במוסקבה. לאחר שהפך לנשיא בשנת ,2000זכר פוטין חסד לפריגוז'ין. הוא אירח במסעדה שלו אורחים רמי מעלה שביקרו ברוסיה, כולל נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש. פוטין עצמו חגג שם את יום הולדתו ב־.2003
קרבתו של פריגוז'ין לפוטין שינתה דרמטית את מעמדו ומצבו האישי. הוא הקים חברת קייטרינג שזכתה במכרזים ממשלתיים בשווי מאות מיליוני דולרים להאכלת תלמידי בתי ספר ועובדי משרדים ממשלתיים בכל רחבי רוסיה. המקורב הפך לא רק לאיש עשיר מאוד, אלא גם לזרוע ביצועית חשאית של הנשיא, בעיקר לאחר שזכה בחוזה לאספקת מזון לצבא בשווי כמיליארד דולר בשנה. פריגוז'ין החל לממן ולנהל רשת של חברות שמטרתן קידום השפעה רוסית בעולם באמצעות רשת האינטרנט, כולל "הסוכנות לחקר האינטרנט" או "חוות הטרולים", שהואשמה בניסיון להשפיע על הבחירות בארה"ב ב־2016.
במקביל פעל פריגוז'ין להגדלת כוחו והשפעתו של כוח וגנר – חבורת שכירי החרב שהחלה לפעול במזרח אוקראינה לאחר סיפוח חצי האי קרים. אנשי הקבוצה נצפו גם בבלארוס, סוריה, לוב, מרכז אפריקה ואפילו ונצואלה וקובה. הם שימשו זרוע חשאית לקידום האינטרס הרוסי באופן שאיפשר לקרמלין להתנער מהם וממעשיהם בהיותם חברה פרטית לכאורה.
המלחמה באוקראינה חשפה למעשה את פריגוז'ין. הוא היה זה שהציע לפוטין פתרון יצירתי למצוקת כוח האדם של הצבא הרוסי בעקבות היקף האבידות העצום – גיוס אסירים מבתי הכלא. זו הייתה העסקה: אם יסכימו להתגייס ולהישלח לחזית הלחימה וישרדו בחיים, יוכלו לשוב לרוסיה ולהיות חופשיים.
פריגוז'ין גס הרוח החל לצבור פופולריות בדעת הקהל הרוסית. במקביל התבטאויות שלו הרימו גבות במוסקבה. בין השאר הוא צילם את עצמו טס במפציץ רוסי והזמין את נשיא אוקראינה זלנסקי לדו־קרב אווירי, שבו המנצח "יקבל את השליטה בבחמוט".
נראה שאי־אפשר היה להתחמק מפריגוז'ין, שזכה גם לאהדתם של בלוגרים צבאיים רוסים. אלה הסכימו עם הביקורת החריפה שלו על משרד ההגנה הרוסי ותפקוד הצבא בכלל במהלך המלחמה. הפופולריות הגוברת של פריגוז'ין אף העלתה סברה שהוא בכלל מכוון גבוה יותר, לקרמלין, ליום שאחרי פוטין.
על פי הערכות שונות, עשרות אלפי אסירים הסכימו להצעת וגנר, גויסו ונשלחו לחזית. רובם הגדול, בהם פושעים מסוכנים וחסרי כל הכשרה צבאית, נהרגו ב"מטחנת הבשר" של קרבות ההתשה. לעיתים הסתערו עשרות ואף מאות משכירי החרב על עמדות אוקראיניות בשטח פתוח ונהרגו בהמוניהם. התחושה הייתה שבמוסקבה לא מייחסים חשיבות לחיי אותם אסירים.
במשך חודשים פריגוז'ין ביקר בחריפות ובפומבי את משרד ההגנה ואת הביצועים של חיילי הצבא הרוסי. בעקבות זאת נאלץ להתמודד עם מצב חדש: הגישה הישירה שהייתה לו אל פוטין הוגבלה.
במקביל העימות מול משרד ההגנה הגיע לשפל חדש. פריגוז'ין פירסם תמונה של 50 גופות של שכירי חרב של וגנר שנהרגו לטענתו בקרבות בבחמוט. הוא השתמש בצילום כדי להאשים למעשה את משרד ההגנה במותם. בהקלטה שצורפה לפוסט שפירסם הוא אמר: "אלה בחורים שמתו מרעב פגזים. הילדים שלהם יקבלו את גופותיהם. מי שאשם הוא זה שצריך להבטיח אספקת תחמושת בכמויות הנדרשות. החתימות הסופיות צריכות להיות של ראש המטה הכללי גרסימוב או שר ההגנה שויגו". פריגוז'ין טען שאת האחראים במשרד ההגנה יש להעמיד לדין על בגידה, לא פחות.
בחודש שעבר טענה רוסיה כי השיגה סוף־סוף ניצחון בבחמוט, אבל המחיר היה כבד: עשרות אלפי חיילים משני הצדדים נהרגו, רבים מהם מכוחות וגנר. בסוף השבוע הסלים העימות הפנימי בתוך רוסיה: פריגוז'ין האשים שהצבא הרוסי תקף במכוון את שכירי החרב שלו במחנות שבהם שהו באוקראינה והבטיח לנקום. לטענתו שכירי חרב רבים נהרגו, אולם מוסקבה הכחישה. פריגוז'ין הרחיק לכת כאשר טען שהמטרה האמיתית של המלחמה לא הייתה להגן על רוסיה מפני מתקפה אוקראינית אלא לסייע לקידומו של השר שויגו.
אמש אנשיו של פריגוז'ין כבר היו בדרך למוסקבה. כל העולם צפה במהלכי המיליציה המסוכנת, שהחליטה ברגע האחרון לעצור לפני שתעשה סדר בבירת רוסיה.
