1. "זה קורה במשמרת שלנו", זועקים חברי הכנסת מעוצמה יהודית נוכח פיגועי הרצח ביהודה ושומרון שהפכו לשגרה מדי יום. אי־אפשר להאשים עוד את השמאל, ואת לפיד - הם יורים בנו במשמרת שלנו. הם מציעים לצאת ל"חומת מגן" 2 ו־3 ולנקום בשיטת עין תחת עין. נתניהו משיב להם שאסור לפעול מהבטן, ובוחר להודיע על הקמת 1,000 דירות לצד עלי. זאת ועוד, קובעי המדיניות מגיבים בשפה רפה נוכח פעולות הנקם של מתנחלים באזורים המאוכלסים של הפלסטינים.
מן הראוי היה שממשלה שאמורה לייצג גם את "המשמרת" שלא בחרה בה תענה על השאלה לאן היא מובילה אותנו. "המשמרת" שלנו רוצה לדעת לפני שבניה נשלחים למבצעים צבאיים בגדה - לאיזו תכלית הם נדרשים להילחם. לשם מה לסכן את חייהם של חיילי צה"ל שלא בחרו בממשלה שמוכנה לשלוט בישות פלסטינית שבניה לא יניחו את נשקם עד שיזכו לחיות בסוג של חופש משלטון אחר.
2. בכל הפעמים שהשטחים הופכים לשדה המערכה העיקרי של צה"ל, עולה השאלה לאן הולכים מכאן.
שתי תפיסות מקובלות. הראשונה - הכרעה. השנייה - המשך ניהול הסכסוך. שומרי הסף, ראשי צה"ל, השב"כ והמוסד קרוב לוודאי אומרים לנתניהו: אין מה לעשות, מה שהיה הוא שיהיה, או שתיטול יוזמה להיפרדות מהפלסטינים. למרבה הצער, רק אחרי שראשי הארגונים האלה יחיו עמוק בפנסיה, הם יספרו לנו מה באמת הם חשבו. חבל.
3. ביום שישי בבוקר הזכיר לי ר' חברי הקצב בשוק האיכרים שאמרתי לו לפני שלוש שנים שמכל כתבי האישום נגד נתניהו לא ייצא כלום. ועכשיו, השופטים הטילו ספק בסיכויי התביעה להוכיח שנתניהו נטל שוחד בתיק 4000.
ואני רק שאלה לתומכי נתניהו: אז יש שופטים בירושלים? אז צריך או לא צריך להחליף שופטים לפי צבע עמדותיהם?
התשובה שלי חד־משמעית: יש שופטים בירושלים. הם שופטים על פי דין. תעזבו אותם.
ובאשר לעתיד המשפט, כשיחלו העדויות בברייטון תגיעו למסקנה שבשום מקום הגון נתניהו לא היה מכהן במשרה ציבורית, עם התנהלות כזאת שניחשף אליה.
4. המשפט של נתניהו נודד היום לברייטון שבדרום מזרח בריטניה כדי לשמוע את עדותו של ארנון מילצ'ן. אין ספק שנוכחותה של שרה נתניהו תזכה אותה בתשומת לב אדירה, גם בהקשר של התכשיטים והסיגרים שסופקו לבני הזוג. מי שילם על קו האספקה, ישאלו הסנגורים.
5. "גינת בר", אחד מספריו של מאיר שלו, עיטר את הדוכן בשבוע הספר. עושר של מילים וספרים.
נזכרתי בדברים ששלו כתב על עצמו: "אדם אחד שלצערי לא יעזוב אותי אף פעם וזה אני. עם עצמי אני צריך לחיות בשלום, לכן אני חי לפי האישיות שלי, שלא אחת מסיבה לי נזקים, ולפי היושר הפנימי שלי - ולסופרים זה קשה. אנחנו אנשים שמתפרנסים מכזבים".
בשבוע שעבר העיר לי אפרים סנה בעקבות הטור: "מעולם לא אמרתי בטקס חנוכה של שום מחלף שהעבודה בו תימשך יומם ולילה, ואף פעם אריאל שרון לא נזף בי".
כך שמעתי משרון.
