נעמה־סיסיינש יצחק לא תשכח לעולם את הרגע שבו החליטה להפוך לאחות. זה קרה אחרי שנתפסה כשניסתה להעביר יהודים את הגבול באתיופיה, עונתה והועברה לבית חולים. "עברתי שלושה חודשים של חקירות ללא הפסקה, מכות ותליות מהקיר", היא מספרת. "ואז הועברתי לבית חולים. הייתי מאושפזת שם שבעה ימים, קיבלתי מיטה, אוכל ויחס כמו לבן אדם. באותו יום הבטחתי לעצמי שאני עוד אהיה אחות".
יצחק (53), הגשימה את ההבטחה. היום היא אם לארבעה ואחות, ומתגוררת באשדוד. אבל הדרך הארוכה לשם החלה בגיל 15, בגונדר שבאתיופיה, לשם עברה בגפה על מנת ללמוד. "גויסתי לפעילות ציונית על ידי זכריה יונה, שפעל מטעם המוסד", היא מספרת. "אל הדירה שלי הגיעו קבוצות של יהודים לפני המסע לארץ ישראל. אחרי תקופה ארוכה של פעילות ובגלל שהייתי בסכנה, נתבקשתי לקחת מספר אנשים ולצאת לכיוןן סודן, שם התחברנו לקבוצה גדולה יותר".
אלא שהם נתפסו בגבול ונכלאו. בעקבות הלשנה, נחשפה פעילותה הציונית של יצחק והיא נלקחה לחקירה. "עברתי שלושה חודשים של עינויים קשים. הרגליים שלי דיממו וכל הציפורנים נפלו ואז נלקחתי לבית חולים". אחרי האשפוז ריצתה יצחק עוד תשעה חודשי מאסר בכלא מרכזי. "קרוב למאה נשים בחדר, רוצחות וגנבות. היה המון חולי וגם אני נדבקתי במלריה וכמעט מתתי".
בינתיים, בארץ, פעל זכריה, יחד עם הדוד של יצחק ורעייתו שהיו עובדי ממשלה, לשחרורה. "לבסוף הצליחו לשחרר 31 אסירים פוליטיים ואני ביניהם". אלא שכאן לא מסתיים סיפור הגבורה. למרות שחתמה בצאתה מהכלא כי לא תעסוק עוד בפעילות ציונית, ולא, תוצא להורג ‑ היא המשיכה לסכן את נפשה למען המדינה. "שבועיים אחרי השחרור יצרו איתי קשר מהארץ וביקשו שאגיע לאדיס אבבה כדי לעזור לצעירים לעלות ארצה.
"מאוד פחדתי, אבל הבנתי שזה הייעוד שלי. שמונה חודשים לקחתי חלק בפעילות עד שעליתי בעצמי". כאן היא הגשימה את חלומה; הפכה לאחות וכיום היא סגנית מנהל מחלקת סיעוד בהרצפלד בגדרה. "בעקבות ספר שכתבתי חזרתי לאתיופיה", היא מספרת, "הכלא נשרף וסגרתי מעגל. אין בי כעס על המקום שגדלתי בו".
הבוקר יתקיים הטקס הממלכתי לציון יום אסירי ציון והרוגי מלכות בתיאטרון ירושלים ועתידים להשתתף בו למעלה מ־700 אסירי ציון ובני משפחותיהם וכן בני משפחות הרוגי המלכות, תלמידים וחיילי צה"ל. עד כה הוכרו כ־3,400 אסירי ציון והרוגי המלכות, מתוכם כ־770 נשים. כ־796 עדיין חיים עימנו. שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: "אני גאה בטקס המכובד שמוקיר את מאבקתם ונחישותם של אסירי ציון מכל קצוות תבל. נמשיך לפעול למען הנחלת המורשת שלהם לדור ההמשך".
