"המחסור בחלב 1 ליטר בקרטון הפך לתופעה קבועה. המדינה אשמה במצב וצריכה מטעמי ביטחון המזון לסייע למחלבות בהקמת קווי ייצור חדשים כדי להפוך את ייצור החלב המפוקח לכדאי עבורן". כך אמר ל"ממון" איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב.
שניידר שלח מכתב התרעה בנושא לשר החקלאות ולשר הכלכלה ודרש לקיים דיון. מועצת החלב דורשת לסייע למחלבות במענקים להקמת קווי ייצור חדשים ושיקום קיימים או פתרון אחר כדי להפוך את הייצור לכדאי כלכלית עבורן.
זאת הפעם הראשונה שגוף רשמי מודה כי המחסור בחלב, שלאחרונה מורגש מדי יום, הוא תמידי ושהתופעה שעד כה תורצה כמחסור זמני הפכה לקבועה.
החגים נגמרו
עד עתה התירוצים היו בגלל החג (פעם פסח, אחר כך שבועות) שבמהלכו המחלבות מושבתות; וגם בגלל תקלה או תחזוקה של קו ייצור.
יש לציין כי חלב 3% שומן בקרטון 1 ליטר הוא המוצר הנמכר ביותר בישראל. מדובר בכ־400 מיליון קרטוני חלב בשנה שצורך הציבור הישראלי.
במכתבו לשרים כותב שניידר: "בעקבות הימנעות בשנים האחרונות של שרי החקלאות והאוצר לחתום על צווי עדכון מחירי מוצרי חלב מפוקחים, הפך שיווק החלב בקרטון להיות לא כדאי כלכלית. חלק מהמחלבות הפסיקו לייצר את המוצר וחלק הפסיקו להשקיע בקווי ייצור וצימצמו היקפי ייצור. נוצר מצב שרק מחלבה אחת (תנובה, נ"ז) השקיעה בקו ייצור. כושר הייצור של חלב בקרטון בתקופות מסוימות אינו מדביק את הביקוש. בשל היותו מוצר מוביל ומרכזי בביטחון המזון של אזרחי ישראל אני פונה אליכם בבקשה לבחון ולהניח תוכנית לישום מיידי לעידוד השקעה של מחלבות בקווים חדשים ושדרוג קיימים. יישום התוכנית יהווה פתרון המביא בחשבון את הגידול באוכלוסייה ובביקוש".
האוכלוסייה גדלה
שניידר אמר אתמול ל"ממון": "אי־אפשר להתעלם יותר מהבעיה, המחסור לא ייעלם. התחלפה ממשלה והשרים צריכים לדעת שיש בעיה, וחייבים לשים את הנושא על השולחן כי האוכלוסייה גדלה וכושר הייצור מצטמצם. צריך להיות מוכנים לזה. המחסור על המדפים לא נובע ממחסור בחלב גולמי שמספקים הרפתנים. להפך, אנחנו מייבשים עודפי חלב".
המחסור בחלב החריף מאז חג השבועות – בתחילה נאמר כי בגלל החג המחלבות שבתו, אך מאז החג עבר חודש והמחסור עדיין איתנו ומדי יום צרכנים מתלוננים על החוסר.
לפי בדיקה של "ממון", בשבוע שעבר היו על המדפים בסניף הקונספט של קרפור ברעננה קרטונים של שני ליטר בלבד מתוצרת טרה. גם בסניף קרפור בעיר ימים בנתניה לא היו קרטוני חלב של ליטר. בסניף שופרסל פינת נורדאו בתל־אביב לא היו קרטוני חלב של ליטר, וגם בסניף שופרסל שלי בכפר־סבא. גם בפיצוציית סו גוד בכפר־סבא לא היו קרטונים של חלב בכלל.
שניידר, כאמור, מאשים את המדינה בירידה בכושר הייצור של החלב המפוקח. לדבריו, המדינה לא מעדכנת כנדרש את המחיר וגורמת בכך לחוסר הכדאיות הכלכלית של חלק מהמחלבות, בראשן טרה, לצמצם ייצור חלב מפוקח.
לפני שלוש שנים טרה ייצרה 25% מהחלב המפוקח. כיום חלקה, על פי סטורנקסט, 15%, והיא הפסיקה לגמרי ייצור חלב בשקיות. במקביל, מחלבות הגולן נקלעו לקשיים משום שהמוצר המרכזי שלהן היה חלב מפוקח עבור המותג הפרטי של שופרסל שגרם להם הפסדים. הבעלים החדש, חברת זנלכל, מסרב משיקולים של רווח והפסד להמשיך לייצר חלב עבור שופרסל.
עיקר הייצור כיום מתבצע על ידי תנובה, שלפי סטורנקסט הגדילה את נתחה בחלב הניגר, נכון למאי 2023, מ־60% ל־66% – ואילו טרה ירדה מ־20.8% ל־14.9%. המשמעות: התלות בתנובה גדלה, וכל תקלה אצלה יכולה לגרום למחסור גדול יותר.
הציבור הישראלי צורך 400 מיליון קרטוני חלב בשנה. בתמונה: קו הייצור החדש של תנובה במחלבת רחובות
