הבחירה ברוברט ססלמן כראש מחוז זונברג אשר במדינת תוריניגיה הכתה את גרמניה בתדהמה. ססלמן הוא עורך דין ופוליטיקאי ימני קיצוני של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", הלאומנית. תורינגיה היא הבית לחלק היותר קיצוני של המפלגה הקיצונית, ותורינגיה עצמה, היסטורית, מסמלת על עלייתו של הנאציזם לשלטון בשנות ה־30. שם זה החל.
אבל אף אחד לא צריך באמת להיות מוכה בתדהמה מהתוצאה. הניצחון של ססלמן הוא רק חלק מתהליך, ונראה שמדובר רק בצעדיו הראשונים של זה. בסקרים האחרונים זוכה אלטרנטיבה לאחוזי תמיכה מדהימים, כמעט 20 אחוז תמיכה בכלל הציבור, אם היו נערכות בחירות פדרליות היום. שיא של המפלגה, שנולדה לפני עשור בדיוק, על מצע של ניכור לאיחוד האירופי ושנאת זרים. אלטרנטיבה, כך אומרים הסקרים, היא המפלגה השנייה בחוזקה בגרמניה, אחרי השמרנים ולפני מפלגתו של הקנצלר אולף שולץ. אלה עדיין לא המספרים של צרפת ואיטליה, אבל הגרמנים, למרות העבר, מצטרפים לשטף של הצבעות ימניות בשבדיה, דנמרק, הולנד ופינלנד.
אם בעבר היה אפשר לבטל את המספרים הללו בטיעון שמדובר בבחירות של ניאו נאצים מובטלים ממזרח המדינה, הרי שאחד מכל חמישה שמצביע עבור אלטרנטיבה הוא נתון המהווה הוכחה להקצנה הלאומית שעוברת גרמניה לאורכה ולרוחבה. אלטרנטיבה כבר שקעה ל־10.6 אחוז מהקולות ב־2021, לעומת 12.3 אחוז ב־2017 (בחירות שהגיעו אחרי משבר הפליטים החריף).
מה גרם לעלייה הקיצונית הנוכחית? הסיבה הראשונה היא מיאוס מוחלט מדרכיה של הקואליציה הנוכחית, במיוחד מפלגת הירוקים, האויבת האידיאולוגית של אלטרנטיבה. לציבור הגרמני נמאס מהשיח הפרוגרסיבי על אקולוגיה ואנרגיה. הם אולי רוצים אוויר נקי וצמצום החור באוזון, אבל קודם כל רוצים חשבונות אנרגיה נמוכים יותר בתיבות הדואר שלהם.
הסיבה השנייה היא המהגרים. משבר המהגרים של 2015, שהביא קרוב לשני מיליון פליטים לגרמניה, גרם לימין הקיצוני להרים את הראש. לאזרחים נמאס להתבייש להצביע להם. אם עד אז מפלגות ימין דשדשו סביב 2־5 אחוז, מאז הן הפכו לגורם דו־ספרתי. בחודשים האחרונים משבר הפליטים שוב פורץ אל פני השטח, בעיקר בגלל הגעה מסיבית של פליטים מאוקראינה. הפעם הבעיה היא לא על הגדֵרות, אלא בחצר האחורית של גרמניה: מחוזות וערים שלמים לא מצליחים לבצע קליטה כמו שצריך, אין מספיק חללי מגורים, תושבים ותיקים מפונים מבתיהם כדי לתת מקום למהגרים צעירים - לגרמנים נמאס.
עוד סיבה היא שבמדינה מאוד לא דיגיטלית, אלטרנטיבה היא המפלגה הכי פעילה ברשתות החברתיות. היא מקיימת באמצעים זולים קמפיינים מהירים וישירים, שמגיעים לקהל מאוד נרחב, בעיקר הקמפיינים הנגטיביים שלה. ראשי אלטרנטיבה ומנגנון השיווק שלה מצליחים להפיץ אמירות פרובוקטיביות חריפות לתקשורת, שמים את עצמם במרכז החדשות, ואז, כשאנשי תקשורת, פוליטיקאים ומשפיענים יוצאים נגד המפלגה והסכנה שהיא מהווה לדמוקרטיה, אלטרנטיבה מצליחה למצב את עצמה כקורבן של השיטה הדמוקרטית הנוכחית.
מסתבר שאחד מכל חמישה בוחרים גרמנים קונים את הדמגוגיה הזולה הזו.
