ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן דנה גם אתמול בצמצום עילת הסבירות: לפי הנוסח המוצע, לא יוכל בג"ץ להשתמש בעילה זו בכל הנוגע למדיניות הממשלה, כולל מינויים מטעמה. הדיונים יימשכו היום ובשבוע הבא כהכנה לקריאה ראשונה של הנוסח החדש. הקואליציה תנסה לסיים את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית עד תום הכנס הנוכחי, בסוף חודש יולי.
בדיון אתמול השתתף עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית לממשלה, שהציג את התנגדותה של גלי בהרב־מיארה למהלך של הקואליציה. לימון אמר ש"מה שעומד על הפרק הוא החובה המוטלת על ראש הממשלה, על שרים וחברי הממשלה לפעול בגדר הסבירות, לתת משקל לכל אחד מהשיקולים העומד מאחורי כל החלטה. החלטות המתקבלות בבתי המשפט הן רק טיפה בים לעומת החלטות המתקבלות בממשלה מדי יום. השאלות שאנחנו צריכים לשאול הן, האם מומלץ לפטור את הממשלה ואת נציגי הציבור מלפעול בגדר הסבירות, ואיך זה ישפיע על הציבור".
לדברי עו"ד לימון, "זהו מתן אור ירוק לממשלה לקבל החלטות שרירותיות ללא שיקולים רלוונטיים. ההצעה כוללת מרכיב אחד בלבד – חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות. ביטול הביקורת השיפוטית עלול לפגוע בתפקידנו כשומרי סף. אנחנו עלולים לעמוד בפני מציאות בה שיקולים פוליטיים הם אלה שעומדים מאחורי קבלת ההחלטות".
לפי המשנה ליועמ"שית, "ביטול עילת הסבירות כך שלא תחול על דרג נבחר הוא אמצעי קיצוני ביותר. יהיה בו כדי להותיר את הציבור חשוף לשרירות, ללא אמצעים אפקטיביים להתמודד איתה במקרים שבהם עילות שיפוטיות אחרות לא ייתנו מענה. מדובר במאות ואלפי החלטות שלטוניות, ועל כן הפיקוח הפרלמנטרי אינו יכול לתת חלופה אפקטיבית לביקורת השיפוטית". לימון ציין כי, "ההצעה הנוכחית דומה להצעות נוספות לתיקון חוקי יסוד בהן הכנסת עסקה בחודשים האחרונים – הצעות שמבטלות איזונים ובלמים חשובים בשיטה הדמוקרטית, מבלי להסדיר ערובות וחלופות. הצעות אלה יוצרות חורים שחורים נורמטיביים בשיטת המשפט הישראלית. את המחיר על כך ישלם הציבור הרחב. מדובר בהצעה אחת מתוך שורה ארוכה של הצעות, שמשלימות זו את זו. אם הן יאושרו – הדבר יפגע בשלטון החוק. הממשלה לא תהיה מעל החוק, אלא תהיה החוק עצמו. ההצעה תפגע בערכים דמוקרטיים בסיסיים, ועל כן יש להתנגד לה".
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן הגיב לדברי לימון, ואמר כי "כנראה שהכל בעיני המתבונן. הפכנו את בית המשפט לפוסק האחרון. הפכנו את בית המשפט, ולמעשה את הייעוץ המשפטי לממשלה, לא להיות שלטון החוק אלא להיות החוק עצמו. אני לא סבור שכאן מדובר בשלטון החוק אלא בשלטון המשפטנים". ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד אמרה בדיון ש"לא מדובר פה על צמצום עילת הסבירות, אלא על ביטול שלה. שמעתי שהייתה ישיבה לילית בין נתניהו ולוין ובה חשבו מה הם רוצים – לעשות את זה לאט, במנות קטנות, כדי שהעם לא יתעורר. אבל הציבור רואה מה אתם עושים, וזה לא יעבור בשקט".
במקביל, הקואליציה מקדמת הצעות חוק נוספות שנראה שהמניעים שלהן אינם תמימים. היום תדון ועדת החוקה גם במאות הסתייגויות שהגישה האופוזיציה נגד הצעת החוק לדחיית הבחירות לרבנות הראשית לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, כהונתם של הרבנים הראשיים תוארך והבחירות, שהיו אמורות להתקיים בעוד חודשיים, יתקיימו רק בעוד כחצי שנה.
הסיבה שעומדת מאחורי הדחייה קשורה ליו״ר ש״ס אריה דרעי, שמתקשה להגיע להכרעה באשר לרב הראשי הספרדי שייבחר, משום ששני המועמדים המובילים הם: אחיו, הרב הראשי של באר־שבע יהודה דרעי, ובנו של הרב עובדיה יוסף, דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס.
דחיית הבחירות נועדה לאפשר לדרעי עוד זמן כדי להגיע לפשרה, כשהמטרה שלו היא מינוי אחיו לרב הספרדי הראשי ואת הרב יוסף לרב הראשי של ירושלים, אחרי הבחירות לרשויות המקומיות. בשבוע הבא הצעת החוק צפויה לעבור בקריאה שנייה ושלישית ולהיכנס לתוקף.
