זה כבר הפך לריטואל: ראש הממשלה בנימין נתניהו באולם בית המשפט בירושלים, רעייתו שרה במלון בעיר ברייטון שבבריטניה – נוכחת כל העת ושומעת מקרוב את העדות של המיליארדר ארנון מילצ'ן. אתמול, ביום השלישי לעדותו, התייחס מילצ'ן, אחד מעדי התביעה המרכזיים בתיק 1000, לא רק לפרשת טובות ההנאה אלא גם לתיק 2000. דבריו שודרו במעגל סגור לשופטים, והיום צפויה העדות להתחדש בשעה 12:00.
לפי כתב האישום, מילצ'ן, שהיה בקשרי חברות קרובים עם נתניהו, מימן קו אספקת שמפניות וסיגרים לראש הממשלה ולרעייתו. במקביל, נתניהו עסק בענייניו של מילצ'ן - ובין היתר פעל לקדם את הארכת הפטור ממס לתושב חוזר שהייתה חשובה לאיש העסקים.
בפתח הדברים, ולאחר שהתלונן על קושי פיזי למסור את עדותו במהלך היומיים הראשונים, אמר איש העסקים כי "שלומי היום רגוע יחסית. פיזית ונפשית פחות טוב". אז הוסיף: "הלוואי שצד ימין וצד שמאל יחבקו אחד את השני ונהיה עם שמח ומאוחד".
בתחילת החקירה הנגדית הוגש לפני השופטים מכתב שנכתב על ידי עו”ד בעז בן צור, אז עורך דינו של מילצ’ן, ליועמ”ש דאז מנדלבליט – כנגד העמדתו של מילצ’ן לדין בגין “עבירה כלשהי” ו”בשוחד בפרט” (המכתב כבר הוגש בעבר במשפט). במסמך, הצהיר בן צור כי למילצ’ן לא הייתה ציפייה לקבל דבר, לבטח שלטוני, בתמורה למתנות. במכתב אף צויין שבקשות של הגברת נתניהו נענו, ככל שנענו, בעקבות יחסי החברות ומן הטעם שלא היה נוח לסרב לה.
התובעת ליאת בן ארי שאלה לגבי תיק 2000 ‑ שבו נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים ונוני מוזס (מו"ל “ידיעות אחרונות”) נאשם בהצעת והבטחת שוחד. לפי כתב האישום, נתניהו חשש כי פרסום מהדורת סוף השבוע בחינמון "ישראל היום" לראשונה – תביא לפרסומים שליליים נגדו ונגד בני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות". על כן, לקראת העלאת המהדורה ולאחריה, בסוף 2009, פנה נתניהו למילצ'ן ולראש מערך הדוברות במשרד רה"מ באותה עת, ניר חפץ, וביקש להביא להסכמות בין שלדון אדלסון למוזס. מאמץ זה לא נשא פרי.
שיחות בין חפץ למילצ'ן תומללו והוצגו אתמול. מילצ'ן העיד על מאמציו לסייע לראש הממשלה להביא לפשרה בין מו"ל "ידיעות אחרונות" לבעלי "ישראל היום" בנושאים שעלו בשיחה. מילצ'ן: "שאלתי את נוני מה ההגדרה שלך ל'תן לחיות', הוא אמר 85 אלף (עותקים)".
מילצ'ן הסביר, "הייתי מעורב כי הייתי קרוב לראש הממשלה ורעייתו, והיה לי חשוב שלא יעברו את הסבל שהם טוענים שעוברים מנוני. הדרך היחידה הייתה דרך 'ישראל היום' שיהפוך למאזן אימים". הוא הוסיף ואמר כי "דיברנו על איך מגיעים לנוסחה של 'חיה ותן לחיות', נוסחה מקובלת על שני הצדדים של מספר העותקים של שלדון ביום־יום ומספר עותקים בשבועון". לדבריו, הייתה הבנה ש"אם ישמרו על מגבלות המספרים הללו של 'ישראל היום' ו'ידיעות', ואם כולם יעמדו בהבטחות, אז חלק מהעסקה תהיה לא לפגוע (תקשורתית) בראש הממשלה ואשתו".
התובעת שאלה: "מי ביקש ממך להיות מעורב בכל המאמצים הללו?", ומילצ'ן השיב: "סביר להניח שראש הממשלה". ואישר שגם: "אשתו".
הוא אישר שאמר לחפץ ש"ביבי אומר לי שכל שיחה עם נוני הוא (מוזס) מקליט". מילצ'ן העיד כי אדלסון הביע חשש להיכנס לכלא בעקבות השיחות הללו (מילצ'ן סיפר לחפץ שאדלסון אמר "כולנו נשב בתא אחד ליד השני"), והוסיף: "מבחינתו של נוני, אם שלדון מציף את הארץ בחינמונים זו מלחמה".
על מעורבות נתניהו בנושא סיפר מילצ'ן כי "נתניהו היה זה שחטף כל יום מ'אימפריית הרשע'”. לדבריו, “לראות את אשתו סובלת זו הייתה הסיבה העיקרית". הוא הסביר: "בני הזוג היו מוטרדים מ'ידיעות אחרונות'". אך לטענתו, הוא לא דיבר על כוחו של מוזס עם נתניהו: "לא היה בזה צורך, זה ברור".
על ארוחת ערב שקיים עם אדלסון ונתניהו בבלפור סיפר מילצ'ן כי בני הזוג נתניהו כעסו על בעלי החינמון "ישראל היום". "הזוג נתניהו, ובעיקר שרה, כעסו באופן מאוד דרמטי על שלדון. הם טענו שלא מגינים עליהם (בסיקור בעיתון), שהם לא מקבלים מספיק כיסוי אוהד".
***
איש העסקים נשאל גם על ניסיונות החלפת הבעלים של קבוצת "ידיעות אחרונות" וסיפר על מעורבות נתניהו בנושא. "מוזס הגיע למסקנה שאם הוא ימצא קונה עם כיסים עמוקים – הוא ימכור", אמר מילצ'ן, "באופן דיסקרטי מאוד בחר כמה מועמדים שהיו מעוניינים בעיתון, ונתניהו מצידו רצה שמוזס יעלם לו מהחיים".
מילצ'ן העיד כי מו"ל "ידיעות אחרונות" סירב לבצע בדיקת נאותות לפני סגירת חוזה. לדבריו: "שלדון (קונה פוטנציאלי) אמר בפירוש 'אני לא קונה חתול בשק', הוא ירד מזה. נתניהו שאל מה קורה". לדבריו, מועמדים נוספים לרכישה היו מתיאס דורפנר ולארי אליסון. מילצ'ן אף הוסיף כי עידכן את נתניהו בנושא "בכל פעם שהייתה עצירה של המו"מ". על אליסון סיפר כי "ביבי ביקש שאכיר לו אותו". מילצ'ן הוסיף: "נוני מאד נזהר איתי, כל מה שהיה טיפה על הקשקש בגלל החוקיות של הדברים. נוני אמר שהוא מאמין רק לארי הרו".
העד סיפר כי "ביבי הוא שעניין את לארי אליסון במכירה. הבנתי את המשימה ועידכנתי את ראש הממשלה כי זה היה די מתקדם". הוא גם הוסיף על ההיכרות בין מוזס לג'יימס פאקר: "הכרתי למוזס את פאקר. הם נפגשו. אפילו נוני בבדיחות אמר לו 'אני לא מציע לך לקנות (את ידיעות - ג"מ), תברח מזה, זה לא הגיע לשלב של מו"מ".
***
בחקירה הנגדית שהוביל סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד, הוא נקט בקו הגנה ידידותי ומחמיא כלפי מילצ'ן. "אתה קורבן באירוע שלא בטובתך", אמר לו חדד, "לא חושב שהתכוונת לעשות משהו שלא תקין. זה נכון?", העד אישר. חדד: "הפכו אותך מגיבור ישראל לספק סיגרים. עשו לך עוול".
לאחר מכן, חדד ציין כי מילצ'ן הוא אחד ממפיקי הקולנוע המצליחים ביותר בעולם והוסיף כי הונו מוערך במיליארדי דולרים. "רק שנבין את הפרופורציות כשדיברנו על בקבוק שמפניה", העיר חדד.
חלק מהדיון אתמול התקיים בדלתיים סגורות לאחר שחדד ביקש לדבר על "פעילותו של מילצ'ן לטובת מדינת ישראל". באולם ישבה גם נציגה של משרד הביטחון. לבסוף, האולם התרוקן וגם אשת ראש הממשלה יצאה מהמקום. נערך דיון סגור לעניינים טכניים הנוגעים להסדרי ביטחון.
סנגורו של נתניהו עו"ד חדד שאל את העד אם המתנות שנתן לראש הממשלה היו חלק מהחברות ביניהם, ומילצ'ן השיב בחיוב.
חדד שאל על מיזם שקידם מילצ'ן עם איש העסקים ההודי ראטן טאטא – הכולל הקמת אזור סחר חופשי בשיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, ובו יוקם מפעל לייצור רכבים, במעורבות נתניהו. בכתב האישום נטען ל"פעולה שלטונית של נתניהו בניגוד עניינים", עוד בטרם התקופה הרלוונטית לאישום. חדד: "תאשר לי שלאורך כל השנים שאתה מכיר את נתניהו אתה לעולם לא מדבר איתו על עסקים ברמה של 'בוא תעזור לי להרוויח'". מילצ'ן: "מעולם לא".
חדד שאל "האם טאטא, בזכות מה שעשית, התחיל להשקיע במדינת ישראל?", ומילצ'ן השיב בחיוב. חדד: "לא קיבלת טובות הנאה?", מילצ'ן: "בהחלט לא". חדד: "ממה שאתה שומע מראש הממשלה, גם הוא רואה את הדברים כעזרה למדינת ישראל?", מילצ'ן השיב: "בהחלט".
