לאחרונה נראה שישנו מאמץ מדיני אמריקאי להביא לפריצת דרך ביחסים בין ישראל לערב־הסעודית. הדיווחים המגיעים מגורמים ישראלים ואמריקאים יודעים לפרט את רשימת הדרישות הסעודיות מארצות־הברית בתמורה לנורמליזציה עם ישראל. ברשימה זו כלולים אמצעי לחימה מתקדמים שעלולים לשחוק עוד את היתרון הצבאי האיכותי הישראלי באזור, ערבויות ביטחון אמריקאיות לממלכה – ומעל הכל שיתוף פעולה וסיוע אמריקאי בתחום הגרעין. ספציפית, הסעודים דורשים גישה לטכנולוגיות אמריקאיות ומתן היתר להעשרת אורניום בארצם.
העניין הסעודי בגרעין אינו חדש. הסעודים בוחנים את הנתיב הגרעיני לצרכים אזרחיים וייתכן צבאיים מזה זמן. תוכנית הגרעין הסעודית אינה שקופה ומפעם לפעם מגיע דיווח מטריד על אודות הפעילות הסעודית בתחום, הכולל שיתוף פעולה עם סין. העיסוק הסעודי בגרעין נראה וגבר בשנים האחרונות בשל החשש מאיראן והחלשות המשענת הביטחונית האמריקאית בעיני הסעודים. לכך יש להוסיף את הממון הרב שנצבר בידי הסעודים בשל עליית מחירי הנפט, ומשמש להתעצמות. גם אופי ההנהגה הסעודית אינו מבשר טובות בהקשר זה – היא הפכה ריכוזית יותר, מוכנה לקחת סיכונים רבים מבעבר ובעלת אספירציות להנהגת העולם הערבי.
הסעודים מביטים בקנאה לא רק בתוכנית הגרעין של איראן, אלא בשותפה־מתחרה שלהם במפרץ, איחוד האמירויות. האחרונה בנתה בסיוע זר, לראשונה בעולם הערבי, תוכנית גרעין בת קיימא המפיקה חשמל. האמירותים ויתרו על העשרת אורניום בשטחם בתמורה לסיוע הבינלאומי, במה שזכה לכינוי "תקן הזהב". אולם, הסעודים אינם מוכנים לוותר על ה"זכות" הזו. עד עתה הם גם לא מוכנים לחתום על "הפרוטוקול הנוסף" של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, המאפשר פיקוח טוב יותר על תוכניתם.
נורמליזציה עם ישראל אינה בראש סדר היום הסעודי – ביסוס יכולת גרעינית כן. ולכן יש להם עניין לקשור בין השתיים. לישראל, לצד זאת, יש עניין ברור שהסעודים ישתפו פעולה עם ארצות־הברית בתחום הגרעין, ולא עם סין או רוסיה. ישראל אינה יכולה ואינה צריכה להתנגד עקרונית לתוכנית גרעין אזרחית בערב־הסעודית – והתנגדות הרי גם לא תועיל, שכן בהקשר זה, במידה רבה, הסוסים כבר ברחו מן האורווה.
נורמליזציה עם ערב־הסעודית היא יעד חשוב, וראוי כי ישראל תשקול לערוך ויתורים כדי לממשו. כך למשל, לצד דרישות בתחום הגרעין, בריאד ידרשו תמורות מדיניות ישראליות כלפי הפלסטינים, גם מתחת לרף המדינה הפלסטינית, כדי שיוכלו להראות למרחב הערבי ולעולם המוסלמי שהם תרמו לקידום רעיון שתי המדינות וליוזמת השלום הערבית. בנושא זה ישראל צריכה לגלות גמישות גם אם זה יצריך שינוי בהרכב הקואליציה הנוכחית. אך למרות קשריה של ישראל עם ערב־הסעודית והפוטנציאל הגלום בקשרים אלו, שיקולים של מניעת תפוצה גרעינית צריכים לעמוד בראש. בגרעין לא צריכה להיות פשרה – על ישראל לפעול במגוון דרכים כדי למנוע מערב־הסעודית יכולת העשרת אורניום עצמאית, גם במחיר פגיעה אפשרית ביחסים שלנו עימה.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל־אביב, ולשעבר בכיר במל"ל