"המצב בלתי נסבל, זה הרס החינוך כפי שאנחנו מכירים אותו ופגיעה איטית ומתמשכת בעוד דור של תלמידים", כך סיפר אורי לס, מנהל תיכון עירוני ד' בתל־אביב, על המציאות העגומה של מחסור במורים ומורות, איתה מתמודדים במוסדות החינוך בכל רחבי הארץ. "חסרים לי מורים למקצועות רבים", הוסיף, "כמובן שאנחנו ממשיכים לחפש מתחת לכל בלטה, בליווי פשרות רבות, והכלה של מורים שמראיינים אותי ולא להפך".
לפי הנתונים הרשמיים של משרד החינוך, במערכת החינוך חסרים 5,250 עובדי הוראה, אך מנהלי המוסדות טוענים שהמחסור גדול הרבה יותר - לפחות פי שניים. לדבריהם, משרד החינוך אינו כולל בנתונים מחסור איכותי, הנובע מכך שבתי הספר נאלצו לקלוט עובדים ללא תעודת הוראה ומכך שחסרים מורים מקצועיים ייעודיים. לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד 2026 תידרש תוספת של 24 אלף מורים.
בדוח האחרון של מבקר המדינה מ־2019 בנושא כוח אדם בהוראה, הוא מצא ליקויים רבים בטיפול של משרד החינוך במחסור במורים, ולא נראה כי דברים השתנו מאז. בשנים האחרונות נטשו את מערכת החינוך למעלה מ־30 אלף מורים.
במקביל, ישנה ירידה דרמטית בשיעור הנרשמים ללימודי הוראה. בשלב זה אין עדיין נתונים רשמיים לגבי ההרשמה לשנה הבאה, אך גורמים במערכת החינוך מציינים בדאגה כי הירידה נמשכת. המכללות הגדולות אליהן פנינו מסרבות לחשוף את נתוני ההרשמה.
מנהלי בתי הספר החלו לפרסם מודעות לחיפוש מורים לשנה הבאה כבר לפני חודשים רבים, והם חסרי אונים נוכח המשבר החמור ביותר במערכת החינוך, שהחל כבר לפני כשני עשורים ומעמיק משנה לשנה ללא מענה אמיתי.
הם נאלצים לפתוח כיתות עמוסות, לבטל הוראת מקצועות לימוד ודחייתם לשנה הבאה, לקלוט עובדים ללא תעודות הוראה, לצמצם שעות לימוד לכל מקצוע ויש גם מי שמלמדים בזום שכבה שלמה. בנוסף, אחד מה"פתרונות" למחדל הוא מינוי שני מחנכים לכל כיתה. הוא החל לפני שמונה שנים כפתרון זמני, הפך לקבוע, גדל, וצפוי בשנה הבאה להתרחב.
יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, מציעה למשרד החינוך לחזור למודל שהיה בתקופת הקורונה: "צריך לאפשר למנהלים להתאים את המערכת בהתאם לכוח האדם. כשזה נעשה בקורונה הם פעלו ביצירתיות". היא הוסיפה כי הסכם השכר האחרון היטיב מאוד עם המורים, אך "כסף זה לא הכל. הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים של צפיפות בכיתות, בירוקרטיה מיותרת ויחס פוגע מצד הורים".
איריס דורון, מ"מ יו"ר התאגדות המנהלים העל־יסודיים ומנהלת קריית החינוך "בן־גוריון", אמרה כי "זוהי שעת משבר קשה במערכת החינוך, את המחיר משלמים התלמידים והחברה בכלל. מנהלים מתמודדים עם אילוצים כמו הוראה מרחוק של מורה אחד מול מספר כיתות בו־זמנית, או לחלופין הפרטה של ההוראה לגורמים חיצוניים שנותנים שירותי הוראה מרחוק בשעות אחר הצהריים. התועלת חלקית, כי הקשר האישי והרגשי נפגע עד בלתי אפשרי, וזה לפני שמדברים על התחרות שנוצרת בין בתי הספר בניסיון לגייס לשורותיהם את המורים הטובים והמקצועיים - תוך דיונים על תנאים שלא היו עד כה".
המחסור לא פוסח גם על גני הילדים, והורים רבים מכירים את התופעה של גנים שנסגרים בשל מחסור בגננות. יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ענת דדון, מזהירה כי התופעה תימשך גם בשנת הלימודים הקרובה, ואף תחריף. "אם לא יחול שינוי, בתוך חמש שנים לא יהיו גני ילדים ממלכתיים משום שלא יהיו גננות בכלל", אמרה, "רק גנים פרטיים יפעלו. מאות גננות מבקשות לפרוש ומתעניינות בזכויות המגיעות להן, כי הן לא מסוגלות להמשיך לעבוד בתנאים הקיימים".
ובהיעדר סטודנטים שפונים ללימודי הוראה, גם העתודה ריקה. פרופ' זהבית גרוס, דיקנית הפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן: "אנחנו מכשירים מדי שנה 200 מורים. מאז הקורונה יש ירידה עקבית במספר המתעניינים בלימודי הוראה והשנה אנחנו נמצאים בשפל. מדובר באתגר לאומי משמעותי שיש לתת לו פתרונות ולא לעגל פינות”.
ולמה זה קורה? "הסיבות מגוונות, ומאפיינות מדינות נוספות באירופה", אמרה, "אצלנו הן מושפעות באופן ישיר ממעמדו הנמוך של המורה בציבוריות הישראלית והשכר הלא מספק. לזה נוסיף את האלימות והקשיים הרגשיים של ילדי ישראל שגדלו בקורונה, ונקבל תמונת מצב מטרידה מאוד".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד יצא בתוכנית להרחבת ההון האנושי במערכת החינוך, במסגרתה פונים בצורה אקטיבית לבעלי תעודות הוראה מקהלים שונים. בנוסף, יורחבו תומכי ועוזרי ההוראה המתנדבים לצד מוריםנכון להיום, כ־3,000 מועמדים נמצאים בתהליכי השמה בשלבים השונים".
