מהצפייה ברוב הדיווחים על נאום הרמטכ"ל, אמש בבית הספר לקצינים, אפשר היה לחשוב שהדברים של רב־אלוף הרצי הלוי אמורים להיחרט בדברי ימי האומה. הכוונה היא מן הסתם לא למהדורה של ערוץ 14, שם הגיעו לנושא רק אחרי שסיימו שבע הקפות ריקודים סביב עוד התבטאות גאונית של רוני אלשיך. אגב, אולי בגלל זה לא נשאר להם כוח להתעכב יותר מדי על האזהרה מפני אדישות צבאית כלפי הטרור היהודי.
בחדשות "רשת" הלכו הכי רחוק עם החיבוק: בכותרת המהדורה הוצהר שזהו "נאום הזעם של הרמטכ"ל" (ממש יצא לו עשן מהאוזניים), אור הלר תיאר אותו כ"חזק ואפילו עוצמתי" (הומאז' נאה לאביעד גליקמן בימים לא קלים) וספי עובדיה קבע שמדובר ב"נאום אמיץ", תוך הצדקת ההתעלמות של הרמטכ"ל מאיומי הסרבנות כי לכאורה מדובר בעניין פחות דחוף (כאילו שחייבים לבחור). כפסע היינו מהכתרת הלוי כיורשו של מרטין לותר קינג וסקר מנדטים דרמטי.
ייתכן שמרוב התפעלות התפספסה העובדה, שהמשפט המרכזי בנאום ("קצין שרואה אזרח ישראלי שמתכוון לזרוק בקבוק תבערה לבית פלסטיני ועומד מנגד – אינו יכול להיות קצין") משקף כישלון מטריד מאוד של צה"ל. מעבר לשאלה, איך בכלל מגיעים למצב שבו "הצבא הכי מוסרי בעולם" זקוק להנחיה כל כך אלמנטרית, היה ראוי לתהות לעומק מה גרם להלוי להשתמש בניסוח ספציפי למדי. הלא הוא היה יכול לומר שאחד מתפקידי הצבא בגדה מערבית הוא לשמור על החוק, להגן על חיי חפים מפשע וכד'. אז האם ידוע על מקרה שבו קצין ראה אזרח ישראלי משליך בקבוק תבערה לבית פלסטיני ועמד מנגד? ואם כן, מה נעשה בנדון, בהנחה שעל התנהלות כה חמורה לא אמורים להסתפק בנאומים?
ב"עצם העניין" של "כאן" הציף קלמן ליבסקינד את הנקודה. הפרשן רועי שרון השיב לו בעדכון מאלף, שנשמע כמו סיפור גדול בהרבה: "הרמטכ"ל דיבר עם המח"טים של יהודה ושומרון אתמול והוא יצא משם נסער מאוד, אחרי שהם אמרו לו שהם ראו אנשים פלסטינים שהם יוצאים מהבית השרוף שלהם וזועקים לעזרה, והיו שם כוחות צבא". הלר אמר שהרמטכ"ל מכין את הצוערים לכך שהם "יעמדו בסיטואציות שראינו בימים האחרונים, של מתנחלים שיוצאים לפגע בפלסטינים...וזורקים ושורפים...והקצינים לא עושים שום דבר".
כלומר לפי שרון והלר, הכותרת של אתמול נולדה בעקבות מידע שמצדיק מבחינה ציבורית יותר מאשר כמה שורות בנאום, חזק (ועוצמתי!) ככל שהיה. ובהינתן שאירועי סוף השבוע האחרון התרחשו זמן לא רב אחרי הפרעות בחווארה, אזי נראה שהצבא נזקק לניעור הזה הרבה קודם. אבל כידוע, המפקד אף פעם לא מאחר, הוא רק מתעכב - ואפילו אז יהיה מי שיחמיא לו על האומץ.
מצד אחד, מדכא לראות שחקנית וקומיקאית כל כך מוכשרת כמו גיה באר גורביץ מככבת בפריים טיים של "קשת" במסגרת ריאליטי שגורם למוח להרגיש כאילו הוא נמצא בהפלגה עם ח"כ ניסים ואטורי. מצד שני, גיה באר גורביץ ב"רוקדים עם כוכבים" זה אחד מהדברים הכי חמודים בטלוויזיה הישראלית כרגע. דילמה.
