מה שהתחיל במבט או הבעה לא מרוצה והמשיך בלחיצת יד – סופו להיחתם בנשיקה. אם מישהו תהה בתחילת השבוע מה יש לגברת נתניהו לעשות בברייטון בזמן עדותו של העד המרכזי, ארנון מילצ'ן, קיבל תשובה בסוף השבוע. בני הזוג נתניהו ידעו בשביל מה אשת ראש הממשלה, שיש לה חלק גדול בתיק 1000, נשלחה לשם.
נראה שהם, יותר מכל אחד אחר, מכירים את הקליינט. ומי שחושב שהנוכחות של אשת ראש הממשלה בבית המשפט כשהיא לא מסירה את עיניה מהעד, השתרכותה אחריו ביציאה מהאולם כדי ללכוד את תשומת לבו ועד לחיבוק ולנשיקה שתועדו שלשום הם חסרי משמעות או השפעה – טועה.
שרה נתניהו התבררה (ועוד תתברר) ככלי אפקטיבי באירוע הזה. היא ובעלה ידעו מה הם עושים כשהתמקמו - היא, בבית המלון בברייטון והוא, בבית המשפט המחוזי בירושלים. הם ידעו שהנוכחות שלהם בזמן עדותו של מילצ'ן תעשה את שלה. הנוכחות הפעילה של שרה נועדה להוכיח את הטענה של נתניהו מראשית הפרשה: שהוא ומילצ'ן חברים. מה זה חברים – אחים ממש. והמתנות – ה"עלים", ה"גמדים", ה"וורודים" התכשיטים וכל הטוב הזה שהורעף עליהם, היה במסגרת החברות הזאת. אה, וכמובן אהבתו חסרת האינטרסים של ארנון לשרה.
עושה רושם שהנחישות של מילצ'ן ביומיים הראשונים של העדות, לדבוק רק באמת, התמסמסה קצת בהמשך. לזה בדיוק ציפו בני הזוג. הם ידעו שאיש העסקים הישראלי, שכל חייו נהנה מלהסתופף בחברת שועי עולם והיה גאה במיוחד ביחסיו עם נתניהו – "יפשיר" במהלך העדות. וכך, במקום שלנגד עיניו תעמוד העוזרת הנאמנה והאמיצה שלו, הדס קליין – הוא ראה את שרה נתניהו. ולא רק ראה. היא דאגה שהוא גם ירגיש. נגיעה בכתף. חיבוק. נשיקה. לא צריך יותר.
וכך, האיש שיום קודם סיפר איך החליף את השמפניה האהובה על הגברת נתניהו בשמפניה אחרת רק כדי לראות אם תחוש בהבדל, שבחקירה שלו במשטרה סיפר שהבקשות של בני המשפחה הגעילו אותו, איך לומר, התגמש.
הנה הוא שוב במרכז תשומת הלב, מתחמם מאורם של המצלמות, ראש ממשלת ישראל מתפנה מכל עיסוקיו כדי לצפות בו, אשתו מטריחה את עצמה ומגיעה אליו, שוב אופף אותו אבק הכוכבים שהוא כל־כך אוהב. לבי היה השבוע עם יד ימינו, הדס קליין, אחרי הימים הקשים שעברה.
שוב מתברר איך בכל פרשות השחיתות שנחשפו פה בשנים האחרונות, מי שמתגלות כבעלות אומץ לב, עמוד שדרה ויושרה הן נשים. נשיאת העליון, היועצת המשפטית לממשלה ואפילו עדה מרכזית במשפט נגד ראש ממשלה, מתייצבות כסלע איתן ומצפן מוסרי מול עליבותם של בעלי השררה. בזה אחרי זה נשברו העדים ונסוגו מעדותם בחקירה, כולל מי שהיו עדי מדינה. רק קליין נותרה כמו מגדלור בלב המאפליה. לבי היה השבוע עם מי שנאלצה לצפות במי שהיה הבוס שלה, שנמס כמו מתבגר מול המחמאות שהרעיף עליו סנגורו של נתניהו. כמה פתטי נראה המיליארדר שאהב כל כך לתווך ולחבר, לעשות עסקאות ולהרשים אנשים בקשריו חובקי העולם, כשהוא מתמסר למניפולציה השקופה של עו"ד עמית חדד.
גם מי שבטוח שהעדות המזגזגת של מילצ'ן לא תיפגע בהרשעה של נתניהו, בטענה שהנזק כבר נעשה ביומיים הראשונים של העדות, לא יכול להכחיש שזה היה שבוע טוב לנתניהו. שבוע קודם ההדלפה על ההצעה של השופטים לתביעה לחזור בה מהאישום בשוחד בתיק 4000 -שקיבלה אישוש אתמול בערב - ופורסמה ערב העדות של מילצ'ן. והשבוע, העדות בברייטון, שבסוף השבוע נראית פחות מאיימת מבחינתו מכפי שנראתה בתחילתו. אז מה הפלא שנתניהו נראה השבוע כשהוא חוזר לעצמו. נראה שהוא עשה באופן שלם את הבחירה שלו לחזור לחקיקה חד־צדדית והוא לא מהסס לומר את זה בגלוי. אין לו שום כוונות לחזור לבית הנשיא להמשך השיחות, וכמו שהוא אמר שלשום בלילה בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", הרפורמה המשפטית תקודם. נכון, לא תהיה פסקת התגברות; את החוק על הוועדה לבחירת שופטים (בוורסיה השלישית) הוא יביא בתחילת מושב החורף ובעניין היועמ"שים כמשרות אמון הוא עוד לא החליט. אבל הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות, שעל חומרתה כבר עמדנו לפני שבוע ושנועדה בראש ובראשונה להחזיר את דרעי לממשלה - תובא למליאה עד סוף המושב.
כל זה בהסתייגות אחת: תלוי במה הוא יפגוש בדרך. אם יקרה משהו עוצמתי, משהו שיאיים על שלטונו – משהו כמו מאות האלפים שיצאו לרחובות עם פיטורי גלנט - הוא יבלום. או יזגזג. הוא יבדוק כל הזמן את הדופק. יראה אם הצפרדע קופצת לו מהסיר לפני שהתבשלה.
במילים אחרות: הכל תלוי במחאה. בכנסת אפשר לכדרר קצת, אבל יחסי הכוחות ברורים. וכפי שזה נראה עכשיו, לא תהיה שבירת שורות בליכוד. מי שיכול לשנות את התמונה ולהכריע את החקיקה זו רק עוצמת המחאה. פחות החריפות שלה או הקיצוניות שלה - יותר הכמות והנחישות. לא בטוח שהפגנות במול ביתו של לוין מטרידות אותו. אולי להפך. הוא יודע שאנשים שיושבים באמצע לא מתחברים לקיצוניים. הבעיה שלו היא בכמויות המפגינים והקריסה בסקרים.
תמונות כמו אלה שנראו אתמול בסיום קורס טיס, כשהורים הפנו את גבם בזמן שראש הממשלה נאם – מאתגרות אותו הרבה יותר ממה שקורה מול ביתו של דיכטר.
אם יקרה משהו עוצמתי, משהו שיאיים על שלטונו – משהו כמו מאות האלפים שיצאו לרחובות עם פיטורי גלנט - הוא יבלום. או יזגזג. הוא יבדוק כל הזמן את הדופק. יראה אם הצפרדע קופצת לו מהסיר לפני שהתבשלה
