כאבי גב הפכו כבר למכת מדינה. כ־80 אחוז מהאוכלוסייה בישראל יסבלו מהם במהלך חייהם, אבל הסיכוי שלהם לראות אורתופד בהקדם, אפסי כמעט. זמן ההמתנה, הם מגלים בשנים האחרונות, ארוך מהרגיל. ואם הם גרים בפריפריה, כדאי שיתרגלו לסבול. גם מהפריחה החשודה הזאת על העור, לא תיפטרו במהירות. אלא אם כן תהיו מוכנים לשלם, והרבה, לרופא פרטי.
לא רק בקורונה, גם במשברים רפואיים כמו התפשטות אבעבועות הקוף בשנה שעברה או התפרצות החצבת בשנת 2018 - התגלתה חשיבותן של קופות החולים בכל הנוגע לבריאות הציבור. הן הראשונות לאתר, לחסן, לטפל. אלא שגם הן, כמו בתי החולים, מתמודדות עם מחסור עצום ברופאים, המשפיע כמובן על זמני ההמתנה הממושכים לרפואה יועצת.
על פי נתוני משרד הבריאות, בין החודשים ינואר עד מארס 2019 זמן ההמתנה הממוצע לרופא עור ומין באזור תל־אביב בקופות החולים עמד על 32 ימים. כשנתיים לאחר מכן - הוא כבר זינק ל־51 ימים. באזורים אחרים בארץ נרשמה מגמה דומה: בנהריה עמד זמן ההמתנה לרופא עור ומין ב־2019 על קרוב ל־24 ימים. כשנתיים לאחר מכן הוא הגיע כבר ל־36 ימים.
זמני ההמתנה משתנים בין ארבע הקופות, אך בפועל, במקרים רבים זמן ההמתנה ארוך הרבה יותר ועשוי להגיע לארבעה עד שישה חודשים לחלק מהרופאים. הסיבה לכך נובעת מכך שבחלק ממקצועות הרפואה היועצת, מספר הרופאים הזמינים נמוך במיוחד. לבקשת 'ידיעות אחרונות' העביר משרד הבריאות את נתוני הרופאים המבוקשים ביותר ומהם עולה, כי בקופות פועלים כיום 1,078 אורתופדים, 950 רופאי עיניים, 550 רופאי עור ו־493 נוירולוגים. ואולם, חייבים להבין כי מאחורי המספרים הללו עומדים רופאים רבים שעובדים במשרה חלקית בלבד שעשויה להסתכם בשעתיים עד שלוש בלבד בשבוע וכחלק מגל הפרישה הצפוי במערכת הבריאות - מאות מהם צפויים לפרוש בשנים הקרובות.
כמו כן, משרד הבריאות לא הציג מעולם תוכנית מסודרת שמטרתה קיצור זמני ההמתנה לרופאים יועצים בקהילה. רק לאחרונה, על רקע הדוח הקשה של ה־OECD שהצביע על מחסור חריף ברופאים בישראל ‑ הוקמה ועדה ייעודית במשרד הבריאות שמטרתה טיפול מיידי במצוקת כוח האדם במערכת.
בקופות החולים מכירים היטב את המציאות הזו. "מיותר לציין שאף גורם במערכת הבריאות לא חושב שצריך לחכות שלושה חודשים לרופא אף אוזן גרון או ארבעה חודשים לנוירולוג", אומר ד"ר דב אלבוקרק, סמנכ"ל רפואה במאוחדת. "לצערנו, יש בעיות עמוקות ומורכבות שמייצרות את המציאות הזו ואנחנו נמצאים במאבק יומיומי בהקשר הזה".
לדבריו, צוואר הבקבוק נעוץ, בין היתר, בכך שכיום, למעט רופאי משפחה, כלל ההתמחויות במערכת הבריאות מתבצעות בבתי החולים בלבד, מצב שלא מאפשר יצירת עתודה של רופאים בקופות החולים. "צריך ואפשר להגדיל את בתי הספר לרפואה, ולהגדיל פי שניים את מספר הסטודנטים לרפואה, מה שיזרים למערכת בעוד כמה שנים עוד אלפי רופאים. היום במאוחדת מתמחים 85 רופאים משפחה, ואין סיבה שלא יהיו מסלולי התמחות נוספים בקופות, במקצועות כמו גינקולוגיה ואורתופדיה".
עד כמה קשה להביא רופאים מומחים לפריפריה? לדברי אלבוקרק, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. "בדרום זה קשה בצורה קיצונית. אורתופד לאשדוד, למשל, אנחנו מתקשים מאוד להביא. אני לא מדבר אפילו על הנגב. הדרך להביא לשם רופאים היא העלאת שכר, אבל כדי לעמוד ביעדי גירעון מסוימים, אנחנו מוגבלים ולא יכולים לחרוג מהתקציב. זה לופ שאי אפשר לצאת ממנו. גם כשכבר מוצאים רופאים, אנחנו לא יכולים לשלם להם".
מי שמשלם את המחיר המלא הוא ציבור המטופלים שפונה יותר ויותר לרפואה פרטית. על פי מחקר מקיף של מכון ברוקדייל, כשליש מהמשתתפים המתינו יותר מחודש לתור עבור רופא יועץ, כשהתחומים המובילים הם אורתופדיה, גינקולוגיה, עור ומין, עיניים ואף אוזן גרון. עוד עולה מהסקר כי שיעור המדווחים על חוויית טיפול חיובית אצל רופא יועץ נמוך משיעור המדווחים על חוויית טיפול חיובית אצל רופא משפחה. נתון מטריד נוסף שעולה מהמחקר המקיף הוא שלא פחות מ־35 אחוזים ויתרו לפחות פעם אחת על טיפול רפואי בשל זמני ההמתנה הארוכים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד פועל להגדלת מספר הרופאים בכל התחומים, הן לטווח הארוך בהגדלת מספר כיסאות הלימוד, והן לטווח הקצר באמצעות מימון מתמחים בקהילה בקופות החולים. בנוסף, המשרד פועל בתוכנית להרחבת היצע הרופאים, בדגש על הפריפריה, בהיקף של יותר מ־120 מיליון שקל וצעדים נוספים לייעול שירותי הרפואה היועצת, זאת על מנת לקצר את זמני ההמתנה לתורים".
“בדרום המצב קשה בצורה קיצונית. אורתופד לאשדוד, למשל, אנחנו מתקשים מאוד להביא. אני לא מדבר אפילו על הנגב”
