דּוֹרְסִי עוֹד לֹא יֵדַע שֶׁהוּא דּוֹרְסִי
שֶׁנּוֹעַדְנוּ זֶה לָזוֹ
מַסְלוּלִי לְמַסְלוּלוֹ
שִׁלְדִּי לְשִׁלְדַּת הַקּוֹרְקִינֶט שֶׁלּוֹ
גֻּלְגָּלְתִּי לְגַלְגַּלּוֹ — דּוֹרְסִי לִי וַאֲנִי לוֹ
הוּא גּוֹרָלִי וַאֲנִי גּוֹרָלוֹ.
אֲנִי לְעֻמָּתוֹ יוֹדַעַת
אַךְ אֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם מָגֵן
לְרֶצֶף עַצְמוֹתַי
לְמִנְיַן שְׁנוֹתַי.
דּוֹרְסִי עוֹד לֹא יֵדַע
שֶׁאֵלַי דּוֹהֵר הוּא רַק אֵלַי
וְגַם אִם יִתְמַהְמֵהַּ —
יִתְעֶה אֶל מִדְרָכָה אַחֶרֶת
יַעֲצֹר לְהַשְׁתִּין עַל שִׂיחַ
לִקְנוֹת נִתְחֵי בָּשָׂר־בְּפִתָּה כָּלְשֶׁהֵם —
בּוֹא יָבוֹא.
דּוֹרְסִי עוֹד לֹא יֵדַע
אֲבָל אֲנִי כְּבָר מְחַכָּה
רַפּוּנְזֵל שֶׁל הַמִּדְרָכָה
וְאוּלַי נֵעוֹרָה בּוֹ עַכְשָׁו
אֵיזוֹ דְּחִיפוּת
כְּמוֹ הָיָה מְאַחֵר לִפְגִישָׁה.
עומר ולדמן
שלא יהיו
וְדִלּוּגִי וְלִגְלוּגִי יִהְיוּ עָלֶיךָ אַהֲבָה
ספר מענה לשון, סימן ג
שִׂמְלַת הַקַּיִץ הַתְּפוּסָה שֶׁלָּךְ
וְדִלּוּגֵךְ וְלִגְלוּגֵךְ
וְחֹסֶר שֶׁקֶט נוֹחַ וְנִסְלָח
שֶׁל אֶקְזֶמְפְּלָרִים מִסּוּגֵךְ
רוֹדְפִים אוֹתִי כָּל בֹּקֶר בְּרַכּוּת
שֶׁמִּתְגַּלָּה כִּנְיַר זְכוּכִית
בָּאוֹטוֹבּוּס בַּדֶּרֶךְ לַמֶּרְכָּז
לְטֶכְנוֹלוֹגְיָה חִנּוּכִית
בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי זֶה כְּמוֹ הַצָּגָה
וְהַנּוֹסְעִים כְּמוֹ בְּרִיפִּיט
רוֹאִים כָּל בֹּקֶר אֵיךְ נִרְאֵיתִי לָךְ
כְּמוֹ שְׁלוּק כָּלוּא בְּשַׂק טְרוֹפִּית
אֲנִי עוֹבֵר לָשֶׁבֶת מֵאָחוֹר.
אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ קוֹרֵאת:
'תַּעֲשִׂיַּת יִצּוּר הָאַרְגָּמָן';
'תְּכוּנוֹת הַטַּיְפְּקַסְט הַשּׂוֹרֵט'.
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָהּ: רַק מִמֵּךְ
יוֹצֵא לִי שִׁיר. וְזֶה בַּרְדָּק
כִּי בְּלִי מִלִּים בֵּינֵינוּ זֶה נִתְקָע.
כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְרֹק דְּרִיכוּת עַל דַּף.
אֲנִי לֹא מִתְעַסֵּק בְּדִמּוּיִים.
תִּהְיִי גְּדוֹלָה עָלַי. תִּתְּנִי מִלָּה.
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְמַשֵּׁךְ מִמֵּךְ.
לִקְרֹא לָךְ 'רוּת' אוֹ 'חֵן'. לֹא 'תְּהִלָּה'.
אֲבָל אִם תְּדַבְּרִי, הָלַךְ הַשִּׁיר
אוֹ שֶׁאֲנִי אֹכַל תַּסְבִּיךְ שָׁנָה
(תִּהְיִי לְרֶגַע כְּמוֹ עֲצֵי תְּמָרִים
שֶׁמְּנִיעִים רֹאשָׁם בַּהֲבָנָה?)
אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָךְ: שִׁיר יָפֶה,
עָרְפֵּךְ הַדַּק, מְלֵא הַדִּיּוּק,
חוֹמְקִים מִמֶּנִּי בִּרְשִׁימַת מוֹפֵת
שֶׁל הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ.
