הזמר והבדרן חופני כהן ("סולימאן הקטן"), מאגדות הזמר הים התיכוני, הלך אתמול לעולמו בגיל 76. כהן, בן דורם של זוהר ארגוב, דקלון, אהובה עוזרי, "צלילי העוד" ו"צלילי הכרם", הוא בנם הבכור של שלמה כהן, שנודע בכינוי "סולימאן הגדול", ושרה כהן, מחלוצי השירה בציבור בארץ. אחיו הם יזהר כהן; פנחס כהן, בעבר סולן צוות הווי של הנח"ל; ובת הזקונים ורדינה. בהודעה על מותו שפירסמה משפחתו בפייסבוק, נכתב: "איבדנו את היהלום שבכתר המשפחה".
את אהבתו לשירה ספג חופני מהבית המוזיקלי שבו גדל, וכבר בגיל 17 החל להופיע במועדונים הנחשבים, ביניהם "כליף", "זורבה" ו"אריאנה". ב־1976 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי "למנצח שיר מזמור" עם להיטו הראשון, "בת הזמן" ("כשהשמש עולה"). בהמשך הקליט את "בחיק הטבע" ("שיר המסטול"), שבוצע במקור על ידי "הנשמות הטהורות", והוציא אלבום ראשון.
ב־1984 השתתף חופני בסרט "כסאח" - דרמה מוזיקלית על סצנת זמרי הקסטות. לצידו השתתפו בסרט פנינה רוזנבלום ורבים מכוכבי הזמר המזרחי, ביניהם זוהר ארגוב, ג'קי מקייטן, אביהו מדינה וחיים משה. מבין שירי הסרט בלט הדואט של כהן ודקלון, "לשיר בקול ערב". באלבום ששיחרר ב־1993 כיכבו שני שירים שכתב והלחין ניסן פרידמן, "בלי עין הרע" ו"אל, אל ישראל", המוכר כ"המנון הרשמי" של נבחרת ישראל. במשך כ־20 שנה שר כהן את התקווה לפני כל משחק.
בשנת 2017 אובחן כהן כחולה סוכרת ומצבו הבריאותי הידרדר. הוא עבר השתלת כליה, ובשבועות האחרונים, לאחר אשפוז בתל השומר, עבר כריתה של אחת מרגליו. "במשך שנים לא הרגשתי רע בכלל", אמר בראיון ל"מעריב" לפני כעשר שנים. "הייתי טייקון, הייתי הולל. שמונה שנים כמעט כל וויקנד נסעתי לחו"ל. יש לי 176 כניסות לאמריקה. ופתאום הופיעה הסוכרת. לאחר מכן חלה הידרדרות איומה. בשלב מסוים איבדתי כ־70 אחוז מהראייה שלי. לא יכולתי לצפות בטלוויזיה, לנהוג, לקרוא עיתון, לזהות אנשים, נפלתי, הובילו אותי והסיעו אותי. עיניים זה מרכז החיים. בלי ראייה, אתה לא שווה שום דבר ואין טעם לחיות".
אחיו, יזהר כהן, סיפר אמש: ״לא זזנו ממיטתו. ההלם גדול. אח, אבא וסבא מדהים הלך לעולמו. איבדנו עכשיו את היהלום בכתר המשפחה, את חופני״.
גם אחותו ורדינה ספדה בכאב: "נשבר לבי ממש. הצער גדול, זה אחי הגדול והאהוב, אהבת חיי. אין אנשים כמוהו, באמת, לא הכרתי אנשים שיכולים להיות דומים לחופני. לב ענק ענק. כולו נתינה אינסופית".
יו"ר אמ"י, יונה אליאן קשת, ספדה: "זכינו ליהנות מעשייתו רבת השנים של חופני, שספג את האהבה למוזיקה כבר מינקותו, היה חלק ממורשת אמנותית משפחתית מפוארת, וכמה שנים לאחר אביו, קיבל גם הוא את פרס אמ"י למפעל חיים".
