אזרחי ישראל התעוררו אתמול לסיטואציה ביזארית: הטלוויזיה צורחת עליהם "מבצע בג'נין", אבל הדרג המדיני והצבאי נזהרים מהמילה הזאת. שר הביטחון, למשל, צייץ על "ריכוז מאמץ" ואחר כך על "מאמץ ממוקד", שזה נשמע כמו ריכוז מאמץ ומאמץ ממוקד שלא להגיד "מבצע". רועי שרון גילה בחדשות "כאן" שדובר צה"ל הכחיש במהלך הלילה את שם המבצע, "בית וגן", עד שהוא צץ לפתע במסר שהפיץ מפקד אוגדת יהודה ושומרון. אחר כך בכירי הצבא ישתוממו שלא עונים אמן על כל מה שיוצא להם מהפה.
אבל בין אם קוראים לזה "מבצע מוגבל", "פעולה כירורגית" או "פשיטה מבצעית חטיבתית", זה לא משנה: אבי בניהו ולהקתו יציפו את האולפנים ויגידו כל הכבוד לצה"ל. בניהו עצמו הגדיל והכריז בחדשות "קשת": "אני לא יודע מה המודיעין שיש, אני לא יודע מה היעדים שיש, אני פשוט לא יודע. לכן אני חושב שצריך לעשות את מה שצריך לעשות ולחתור לצאת משם כמה שיותר מהר". עם תובנה כזאת, כל ההבדל בין בניהו לבין לקוח מזדמן בפונדק "אלביס" מחוץ לנווה אילן הוא שבניהו אומר "הרש"פ" במקום הרשות הפלסטינית.
השילוב בין ההתפתחות הביטחונית למחאה בנתב"ג יצרו, סליחה על הביטוי, "התלכדות זירות", מה שאכן היה מסובך מדי עבור כמה דמויות על המסך ולא רק בערוץ 14. בערוץ 12, לדוגמה, עופר חדד נשמע ממש נסער. את נדב גלאון, ממובילי המחאה, הוא שאל בהתרגשות האם לא היה ראוי לגלות "סולידריות", כאילו שהמפגינים מוחים נגד הניצחון של הראל מויאל על הראל סקעת ב"כוכב נולד".
גם יקי דיין הצהיר ב"אזור בחירה" ("רשת") שהוא "לא מרגיש נוח ביום כזה". המגיש, רביב דרוקר, השיב לו את מה שאמור להיות המובן מאליו: "אין יום טוב (למחאה) בישראל". מן הסתם הוא לא ישאל את דיין מה יבוא קודם: יום שבו מתאים לכולם שתהיה מחאה או יום ללא פאנל כלשהו בכיכובו של "קונסול ישראל בלוס־אנג'לס לשעבר", כנראה המקבילה לנשיא ארה"ב לפי היקף הנושאים שדיין מומחה בהם.
ובזמן שהדיון המוזר הוסיף להתנהל, בערוץ 14 הייתה לשמעון ריקלין תהייה מסוג אחר: "האם הצבא יכול להיות קצת פחות מדויק עם הפצצות וחיל האוויר? קצת פחות כל החימושים שעולים מיליארדים וקצת פחות להתחשב באוכלוסייה של 'אוי לרשע ואוי לשכנו', שמארחת מחבלים ארורים?" עמיתי יוסי יהושוע ניסה להסביר מדוע לא מחסלים חפים מפשע וגם שאין קשר לשמירה על חיי חיילים. ריקלין בתגובה פצח במבצע "התקף אמוק" וזכה לגיבוי נאה מהפאנל. לא פלא שבערוץ 14 זועמים על השיבושים בנתב"ג: אם זה תלוי ב"ריקלין ושות'", בהפסקת הפרסומות צריך להתחיל למכור טיסות להאג.
בקטנה
שמעה שרת ההסברה על המבצע בג'נין ומיד דהרה לשטח כדי להקים "מוצב הסברה מאולתר" (בתקווה שלא מדובר בהפרת חוזה מול הפרזנטורית של המשרד, ליטל שמש). ובכן, עוד לפני שכל הכתבים הזרים עלו לרגל כדי לשתות בצמא את דבריה של השרה גלית דיסטל־אטבריאן (גד"א), אלמז מנגיסטו ניסתה לשוחח עימה בחדשות "קשת", אולם השידור קפא ונותק, כך שגם הסברה על ההסברה לא הייתה. לכן, לפני שרצים להכריז על "מוצב הסברה מאולתר", אפשר לבדוק שלא מדובר בסצנה קורעת מהסרט "גבעת גד"א אינה עונה".
