משהו מרענן עובר על צה"ל. לפני שבועיים חוסלה חוליית מחבלים בג'נין על ידי ירי כטב"מ מהאוויר, לאחר 17 שנים שבהן זה לא קרה, ואתמול יצא צה"ל לפעילות מבצעית נרחבת בג'נין, גם בגיבוי מהאוויר ובכוחות קרקעיים מיוחדים. מלחמה או מבצע, כל עימות צבאי אינו מרנין או רצוי - אבל אם כבר יש עימות כזה, עדיף להיות בצד היצירתי, החותר למגע, הצד שרוצה לנצח. ועושה רושם שהפעם, ישראל לגמרי בצד הזה.
במשך שנים, תחת ממשלות שונות, נותר הרושם שצה"ל נמנע מעימותים צבאיים גם כשאלו נדרשים. תחת אורות ההילה שנקשרה לו, במיוחד בשבועות האחרונים, נשכח מזיכרון הציבור שגם מבצע חומת מגן הגיע מאוחר מדי - אחרי פיגועי תופת ועשרות נרצחים בחודש. לא מן הנמנע שהפעולה אתמול מבקשת למנוע מאיתנו להידרדר למציאות שקדמה לחומת מגן. נכון, לא מדובר בפעולה מבריקה מבחינה תחבולתית, אך היא כן מרעננת בכל הנוגע ללקיחת היוזמה, הפתעת המחבלים והשימוש בירי מהאוויר כדי לתת גיבוי ללוחמים על הקרקע, מבלי להסתפק כמובן רק בכוח אווירי.
וזה לא שצה"ל לא עשה כלום עד עכשיו: בשנים האחרונות צה"ל המשיך לבצע מעצרים בערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, כולל ג'נין. אנחנו גם יודעים שהייתה פעילות כזאת, כי רמטכ"לים נהגו בעזרת דובר צה"ל לדווח עליהן. היו רמטכ"לים שהחליטו להוציא הודעות דוברות המפרטות את המעצרים, והיו רמטכ"לים שנמנעו מכך. בממשלה הקודמת החליטו על יציאה למבצע שובר גלים בעקבות גל טרור - והמבצע היה כל כך מוצלח עד שהוא נמשך יותר משנה, והיה צורך לפצוח אתמול בעוד "מבצע". ממש הצלחה מסחררת.
וזה לא רק זה. במשך שנים אזרחי ישראל יצאו ממבצעים צבאיים בתחושה שלא נעשה מספיק. שצה"ל היה צריך לחתור למגע יותר, להיות אגרסיבי יותר, יצירתי יותר. והנה אנחנו מתחילים לראות סימנים של התאוששות, עם צבא שיש לו חדוות מלחמה וניצחון.
כשמסתכלים על צה"ל של הפעילות בג'נין, אפשר גם לחלום על שינוי דומה במשטרת ישראל. כוח קפלן אינו בשום אופן גוף טרור, ואין להשוותם לטרוריסטים הפלסטינים, אך הם גורמים נזק למדינת ישראל ולאזרחיה ומפרים ללא הפסקה את שגרת חייהם של אזרחי המדינה. אתמול הם עלו מדרגה, והחליטו למרר גם את חיי התיירים, את חיי החולים שהגיעו ארצה לטיפול, חיי ילדים, חיי קשישים, וכל אחד מהאנשים שפקדו את נתב"ג.
מבוכה גדולה שטפה אתמול את מי שצפה בתמונות של אנשים שחזרו מטיסה, הולכים שפופים עם מזוודותיהם לאורך קילומטרים בגלל מחנה שהפסיד בקלפי בבחירות. אנשים שזה עתה נחתו וצריכים להיתקל במחזה של פריווילגים שאינם מודעים לפריוולגיותם, מתנהלים כפעוט בסופר בהתקפת טנטרום כי אמו לא קנתה לו את הממתק שהוא רוצה.
קצת יצירתיות, יוזמה או התקפיות ממשטרת ישראל לא היו מזיקות פה. קצת ממה שראינו במחאות של תומכי אהוביה סנדק, קורט ממחאות הנכים, זרזיף מהנוכחות המשטרתית שראינו במחאת יוצאי אתיופיה או בכל מחאה חרדית רנדומלית.
צבא שמתפקד נפלא מול משטרה של עמי אשד שבמקרה הרע מעלימה עין ובמקרה הטוב לא מוצאת את הידיים והרגליים - זו הייתה ישראל של אתמול.
